טבלת השפעה
מגיש הדיילי שואו, ג'ון סטיוארט נבחר על ידי האתר AskMen לאיש הכי משפיע בארה"ב (אובמה במקום ה-21), אבל מיכל ישראלי חושבת שזה אפילו לא מתחיל לתאר את המרכזיות שלו בשיח הציבורי האמריקני. מצד שני, היא גם חושבת שיום אחד הוא ישא אותה לאישה

הידיעה שג'ון סטיוארט נבחר לאיש המשפיע של השנה על ידי המגזין AskMen מרגשת בערך כמו הידיעה שהראל סקעת הומו. סטיוארט הוא לא רק האיש המשפיע ביותר בארה"ב. האיש הכי אינטיליגנטי? סביר להניח. הכי שפוי? בהחלט. הכי לוהט? בוודאי, אבל זה לא בהכרח קשור. אה, וכמובן הכי מצחיק.
"הדיילי שואו" (התוכנית שהוא מגיש בקומדי סנטרל) היא כבר מזמן תחנת חובה עבור כל פוליטיקאי שמעוניין להרוויח את הכבוד של אזרחי ארה"ב. השבוע התארח שם ברק אובמה (מקום 21 באותה הרשימה, למקרה שתהיתם), והיה ברור לגמרי מי הבוס. וזה לא בגלל שהם היו במגרש הביתי של סטיוארט. שימו אותם בבית הלבן, ומאזן הכוחות יהיה בדיוק אותו הדבר. אובמה, אחד הפוליטיקאים האינטיליגנטיים הבודדים בעולם, ידע טוב מאוד לאן הוא מגיע, ולכן התנהל בצניעות. הוא יודע מי המוערץ מבין שניהם. הוא יודע מי זה שיזכה במירוץ לבית הלבן אם סטיוארט יחליט להתמודד. אבל סטיוארט לעולם לא יעשה זאת. הוא לא מבקש ליצור שינוי אמיתי, כי הוא לא מאמין באנושות. הוא מסתכל על אומה שלמה מלמעלה, אבל הוא מתוחכם מספיק לגרום לה להאמין שהוא מסתכל לה בעיניים.
טוב, אז אולי זה לא לגמרי נכון. הרי הוא מארגן את ההפגנה להשבת השפיות. והם כולם יקומו וילכו אחריו, הישו של השפויים.
יוצאים לרחובות
ובכל זאת, ספק שסטיוארט חושב שההפגנה תשנה משהו. מבחינתו, כנראה מדובר בבדיחה הכי גדולה בתולדות הקריירה שלו. ההפגנה הזו נועדה לעשות בדיוק את מה שהתוכנית שלו עושה - להגחיך את האומה האמריקאית. לכן הנושא שלה כל כך גנרי, ולא נוגע בסוגיות פוליטיות ממשיות. סטיוארט מבין את הכח שלו. הוא מבין שהוא היחיד בעולם שמסוגל לגרום לאנשים שפויים - אלה שיש להם דברים יותר טובים לעשות ביום שבת מאשר לגרור את עצמם להפגנה - לצאת מהבית. והם כולם יעמדו שם ויצחקו על הקיצוניים. אין מטרה אחרת להפגנה הזו. זו הפגנה של התנשאות, של להצביע ולצחוק על הפנאטים המטורפים שהצליחו להשתלט על השיח הציבורי האמריקאי. זו הפגנה לאנשים שלא מפגינים. במילותיו של סטיוארט: אם עצרתם שניה לחשוב אם ההפגנה הזו היא בשבילכם, במקום לתפוס ספרים קדושים לשריפה ולקפוץ לרכב, כנראה שאתם האנשים הנכונים (צפו בהכרזה על ההפגנה במלואה. לא, באמת, אתם חייבים).
עדות לחשיבותה של "הדיילי שואו" היא העובדה שהיא הפכה בשנים האחרונות לאחד ממושאי המחקר הלוהטים בקרב חוקרי תקשורת - החל מניתוח התוכנית עצמה והמהות של "Fake News", ועד למחקרים כמותיים שמצביעים על כך שצופים צעירים מקבלים את האינפורמציה החדשותית שלהם מג'ון סטיוארט, ולא ממגישי החדשות ה"אמיתיים".
נצחונם של האידיוטים
אין פלא, אם כן, שארה"ב הפכה להיות אומה מפוכחת יותר, חכמה יותר, דעתנית יותר. כי סטיוארט לא מספק רק עובדות, אלא גם את הפרשנות שלהן. הוא המתווך בין הצופה האמריקאי הממוצע לבין המציאות. הדעות שלו הן אלה שמעצבות מדי ערב את הדעות של מליוני אמריקאים. ותכלס? זה לא רע בכלל. אם קהל הזומבים שיושבים מול הטלוויזיה צריכים לספוג את האג'נדה של איש אחד, עדיף שזה יהיה ג'ון סטיוארט ולא ג'יי לנו.
סטיוארט כמובן מודע להשפעה שלו על קהל צופי הטלוויזיה האמריקאי. הוא הרי זה שאחראי להורדה מהאויר של תוכנית ששודרה מעל ל-20 שנה, אחרי ההופעה המבריקה שלו ב-Crossfire (מנכ"ל CNN אף כתב זאת בהודעה הרשמית על ביטולה של התוכנית). זו הופעה של איש שיודע בדיוק מה הוא עושה. הוא הגיע עם תסריט מוכן מראש וידע בדיוק כיצד הבחירה הרטורית המתריסה שלו תתגלגל הלאה (כנראה שניצן חורש לא צפה בקטע הזה לפני הראיון ב"דיבור חדיש". או שכן). ג'ון סטיוארט הוא גאון תקשורתי, לא פחות, והוא מאכיל עם שלם מכף ידו, רק שלשם שינוי, הם אוכלים רציונל ולא טירוף עטוף בסיסמאות.
ההפגנה ביום שבת (שאמורה להתקיים גם בתל אביב, לפחות לפי האתר הרשמי) לא תפתור שום בעיה. המטורפים ימשיכו להיות מטורפים, והתקשורת תמשיך לתת להם זמן מסך. אבל ליום אחד באוקטובר, האדם השפוי, זה שיושב מול הטלוויזיה ומתעב את העולם שהוא חי בו, יוכל לחלוק את אותה התחושה עם עוד אנשים שפויים כמוהו, ולהרגיש שהוא יותר טוב. ובצדק.


