משתGleeים
ההופעה הפרובוקטיבית של כוכבי "Glee" במגזין GQ היא ניסיון זול של יוצרי הסדרה להפסיק לשחק עם א-מיניות ולהתחיל לחרמן את הצופים עם קצת סליזיות. זה עובד? לא כל כך. הילית וולברג למבוגרים בלבד
הריון בגיל הנעורים, תקרית סמים בית ספרית, ליברליות מגדרית ואפילו סצנה לסבית, לא יצליחו להפוך את "Glee" לסדרה נועזת וחתרנית. אין ספק שליוצרי הלהיט המוזיקלי מבית רשת FOX, ריאן מרפי, בראד פלצ'ק ואיאן ברנן, מגיע קרדיט על ההליכה המדויקת שלהם על הגבול הדק שבין צביעות רשתות השידור בארצות הברית לבין המציאות הסוררת של הנוער האמריקני. ולמרות זאת, היכן שתמצאו מוסר השכל מתקתק על אהבת הזולת והגשמת חלומות (חלומות של ילדים, לא של מבוגרים) - ועוד בעטיפת מיוזיקל מלוטשת - לא תמצאו סקסיות נוטפת זימה. לפחות לא כזו שמוצגת על שער מגזין GQ לחודש נובמבר, ובטח לא זו שמחכה לכם בתוך עמודיו. ומאחר ותמונת השער המדוברת, שלא כמו הסדרה, לא צלחה באותה הליכה מדויקת על אותו הגבול, היא עוררה סערה תקשורתית בקרב הורים לילדים רכים שמבלים את ערבי שלישי שלהם בצפיה משותפת בסדרה.
סערה בענייין השער הנידון ראוי שתהפוך להוריקן, אלא שאותה סערה שצריכה להתעורר מתמונת השער הזולה, היא לא בגלל היד שקורי מונטית' (פין) מניח על התחת של ליה מישל (רייצ'ל) ודיאנה אגרון (קווין פבריי), כשעל פרצופו מרוח חיוך אווילי (המיצג הכי נאמן לדמותו בסדרה ועדות נוספת להבעת הפנים הקבועה על פניו). היא גם לא הלבוש המינימלי של הבנות או ריח הפורנו הזול שוודאי היה עולה מהנייר לו היו משפשפים אותו. הרי GQ הוא לא מגזין לילדים וזה לא שאותם ילדים לא מורידים במילא תכנים הרבה פחות הולמים באינטרנט. הבעיה האמיתית היא היעדר הסבר אחר מלבד הטיעון הקלאסי המאוס "סקס מוכר", לקונספט האמנותי של השער.
טרי פויזן
הצלם שמאחורי התמונה, טרי ריצ'רדסון, מאז ומתמיד נודע בצילומיו הפרובוקטיביים על גבול המטרידים, אך גם במקרים של זעזוע קשה, היה ניתן להצביע בוודאות על המוטיב האמנותי והחדשני בתמונותיו. לשלישייה הא-מינית שמעטרת את שער המגזין, קצת קשה לקרוא אמנות ובוודאי שחדשנות נעדרת מהתמונה התפלה הזאת. רוצים שלישייה אמיתית? דברו עם מת'יו רולסטון שצילם את שלישיית "דם אמיתי" על שער ה"רולינג סטון" בספטמבר האחרון. במקרה ההוא הופיע לפחות מוטיב מקשר לאופי הסדרה הנועזת, שהצדיק את הסקס הנוטף מהדפים ביחד עם הדם הניגר על גופותיהם העירומות של כוכבי השער. במקרה הנוכחי, לעומת זאת, המוטיב המקשר בין "Glee" לכוכביה על שער המגזין, הוא וריאציה שחוקה על סטראוטיפ המעודדת הנותנת ותו לא. מה גם שהשלישייה הנוכחית, בניגוד למשולש הערפדי המיני, לא מתפקדת כמשולש בעונה הנוכחית של הסדרה. לו קונספט היה משהו שנלקח בחשבון, ראוי יותר היה להחליף את דמותה של קווין בזו של קירק (כריס קולפר), אלא שאז לא היתה לריצ'רדסון בלונדינית בנאלית שתשלים את הצילום העצלן.
(המשך אחרי התמונה)
ההתמסחרות של ריצ'רדסון היא גם לא הבעיה כאן. על שער ה"רולינג סטון" שצילם בשנה שעברה עם בלייק לייבלי ולייטון מיסטר, הלא הן בלייר וסרינה מ"אחת שיודעת", לא נשמעה תלונה, למרות ההקשרים הסמי-לסביים שלו בצירוף גלידה ורדרדה ונוזלית שהשתיים מלקקות יחד. זאת שוב, כי מדובר בקונספט הנאמן לסדרה שאופייה העיקרי הוא מיני ותככני, והכוכבות שמופיעות בו מגלמות מערכת יחסים דומה - החברות הכי טובות עם נטייה לתלוש אחת לשניה את תוספות השיער - גם בסדרה עצמה (מה גם שמדובר היה בצילום יפה שזה הדבר הראשון שאי אפשר להגיד על הצילום האחרון).
אם צפיתם באחד מהפרקים האחרונים של "Glee" (המשודרים בארה"ב), בוודאי שמתם לב שאמונה באל, התמודדות עם מוות אפשרי, או התלבטות בין להיות מקובל לדחוי לא מתרגמים היטב למנאז' א-טרואה שובב או פנטזיות חדרי הלבשה של בתי ספר תיכוניים. הסיבה היחידה לתמונת השער והצילומים שבתוך המגזין היא שקצת ציצים ותחת מוכרים המון מגזינים. אין בזה שום דבר חדש או לא הגיוני, בוודאי שלא עבור אומה שמקדשת את הדולר אפילו יותר ממה שהיא מקדשת את ישו ואת נפשותיהם התמימות של ילדיה הנוצרים הטובים שנשלחים להקריב את חייהם על אדמות רחוקות. אבל מה שלא הגיוני בתמונה הזאת, הוא קידוש הסתמיות המיותרת. וזה כבר סתם טיפשי.