בעזרת השף

אחרי הפיאסקו הצורם של "המטבח", שכשלה בניסיונה להגיע לדרגות הזעם והטירוף של גורדון רמזי הפסיכוטי, מגיע למחוזותינו "מאסטר שף", ריאליטי אוכל שמתעכל אצל הצופה הישראלי בקלות רבה יותר ומחליק בגרון טוב יותר מאשר שף שטני שצועק על נתיניו השפוטים. אנחנו לא רוצים הרבה מהריאליטי שלנו - קצת עממיות, טיפוסים צבעוניים, שופטים שישלימו זה את זה בצורה מעניינת וסיפורים אנושיים מרגשים שיגרמו לקריית גת של נינט טייב להיראות כמו זיכרון רחוק.

בדומה לשירה וריקוד, גם בבישולים צריך לשפוך את הנשמה כדי שייצא משהו נפלא ומעורר השראה ויש משהו שממיס גם את אחרון הציניקנים כשהוא חוזה באנשים שהבישול הוא עבורם נחמה, חבר טוב ופורקן בזמנים קשים וכשהחיים לא מחלקים להם את הקלפים הנכונים. גם כאן, כולנו רוצים למצוא את סוזן בויל של עולם הסירים והמחבתות, את הכישרון הבוסרי, הנחבא אל הכלים (תרתי משמע) שיש ביכולתו לרקוח קסמים קולינריים שהעולם חייב להתוודע אליהם. וממש כמו בכל תוכנית כשרונות, אנחנו שונאים את השחצנים האוטומטים שמגיעים עם בטחון מופרז ביכולותיהם ומעודדים את פרחי הקיר, שאין להם אפילו קצה קצהו של מושג כמה הם טובים. העריכה והליהוק עד כה, מבריקים למדי כשאנחנו מזגזגים בין עורך דין יהיר שחושב שהוא מתת האל לגסטרונומיה לבין אימא לבן משותק, שגילתה את האושר שהיא יכולה להביא לחייו באמצעות האוכל שהיא מכינה באהבה כה גדולה. יש משהו בכנות, ביראת הכבוד מהשופטים ובחיבור האמיתי והפשוט למלאכה, שמביאים לחיבה והזדהות מיידיים עם חלק מהמתמודדים - גם עבור מי שפסגת התמחותו היא חביתה.

 

מה הסיפור של אייל שני?

אין ספק שליהוק השופטים בכל תוכנית ריאליטי הוא קריטי להצלחתה ונדמה שב"מאסטר שף" קצת חיפפו. חיים כהן הוא פרסונה חביבה להפליא אבל מאחר ומאחוריו המון תוכניות בישול (חלקן עדיין משודרות) נדמה שהוא הובא לפאנל בעיקר משום שהוא כה משופשף והמפיקים לא רצו טירון שיאחוז בהגאים. מיכל אנסקי - עם כל הכבוד לייחוס המשפחתי וללימודי הגסטרונומיה באיטליה או מה שזה לא יהיה - נמצאת שם בעיקר כדי לסמן וי על משבצת האישה וכי היא נעימה לעין. התובנות שלה נשמעות פשטניות גם למי שכל חייו הקולינריים מסתכמים במנה חמה. רפי אדר מצדו, מביא עימו רשעות מרעננת שעוד צריכה לעמוד במבחן הזמן אבל כולם מתגמדים לעומת אייל שני, האדם המוזר ביותר שמסתובב במטבחי ארצנו בשנים האחרונות.

 

ממש כמו ש"אמריקן איידול" הייתה צריכה את פאולה עבדול (ואיבדה כיוון כשהיא עזבה) כך "מאסטר שף" זקוקה להזיה הנרקוטית ששמה אייל שני כדי לזכות בסיכוי להפוך לקאלט. הוא אינו יכול לשאת את האוטומציה של קארי וקוקוס יחדיו, מאשים ספרי בישול בשרלטנות וחושף את סודו האפל של הסלרי - מסתבר שהוא שתלטן עלוב. טוב שהוא סיים לעשות אהבה עם העגבנייה ההיא, עכשיו תורנו.