מלאים בעצמם

בעוד בת' דיטו, הסולנית רחבת העצמות של להקת האינדי-פאנק Gossip, מושכת תשומת לב על הבמה בעיקר בזכות הקול האדיר והדיווה-י שלה, היא תבלוט בכל חדר - לא רק בגלל המשקל העודף שלה אלא גם בגלל הסטייל הדרמטי שלה. דיטו, פמיניסטית רהוטה, עושה כמיטב יכולתה בשביל להשתמש במעמד הציבורי שלה כדי לקדם דימוי עצמי חיובי. אנחנו בעד זה, וגם מקבלים בהבנה את הבחירה שלה לא לגלח את בתי השחי. לעומת זאת, עם הסירוב שלה להשתמש בדאודורנט ("פאנקיסטים אמיתיים אמורים להסריח", אומרת) אנחנו מעדיפים לחיות בשלום - מרחוק.

אחד הראפרים הכי מדהימים בהיסטוריה של הז'אנר, נוטוריוס ב.י.ג., או ביגי, הנוכחות הבימתית האגרסיבית שלו חוזקה בהחלט בזכות גובהו (מטר תשעים ואחת) ושקל יותר מ-150 קילו. הקריירה שלו הייתה קצרה במיוחד, ובמהלכה הספיק להקליט רק שני אלבומים, את "Ready to Die" האפל והמדהים ואת האלבום הכפול "Life After Death", שיצא רק שבועיים לאחר מותו בגיל 24. הוא עמד בראש הצד של החוף המזרחי בזמן הסכסוך הבין-חופי (במהלכו התעמת עם טופאק שאקור - למעשה, היריבות בין שניהם העצימה משמעותית את המתיחות בין הצדדים). חוץ מזה, הדיבור הוא שהוא גם נתן בליל' קים.

אבל אם אתם רוצים את הדור הבא של השמנמן המצחיק, חפשו את ריקו רודריגז האדיר, שיש לו יותר נוכחות מצלמה מלכמעט כל אחד אחר ב"משפחה מודרנית" הטרי והמוצלח. בדמותו של מאני דלגטו, ילד בן עשר בוגר בהרבה מגילו, דון ז'ואן קטן שהרבה יותר מתאים לו לשכב בחליפה לבנה על שטיח דב מאשר לעשות דברים שילדים קטנים עושים, קשה להאמין שהוא רק בן 12 וכבר יש לו מספיק בגרות בשביל לתפוס את מלוא התחכום של הדמות שלו.

מי שבתחילת העונה הראשונה של "ג'רזי שור" נראתה כמו בדיחה מהלכת, התגלתה אכן כבדיחה מהלכת, אבל אחת מהטובות בעיר (קודם באמת בג'רזי, אחר כך במיאמי, ובהמשך בכל מקום שבו משודרת התוכנית). מקרב הבחורות בקאסט, היא היחידה שיש לה הומור עצמי ברמה גבוהה - מדובר בבחורה הכי קלמאזי שתראו על מסך הטלוויזיה - אין חמש דקות שבהן היא לא מפילה משהו, מחליקה או כמעט נופלת. סנוקי היא אולי הדוגמא המושלמת ביותר למי שלעולם לא תרצו להיות, אבל בהחלט תרצו שתסתובב איתכם (מדי פעם, כשהיא לא מ-מ-ש שיכורה).

עם זאת, הכרס הסטנדאפיסטית הכי נפוצה על המסך לאחרונה היא דווקא זו של זאק גלפיניאיקיס. גלפיניאיקיס הוא לא רק איש עם שם משפחה ממש מעצבן - הוא גם אחד הקומיקאים היותר משונים שיש (מופע הסטנדאפ שלו, למשל, כולל משהו שאפשר להגדיר רק בתור אנטי-הגשה) וגם שחקן מצוין. נכון, את תהילת המיינסטרים שלו הוא התחיל לכבוש בעזרת "ההאנגאובר" (נו, בסדר, "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס". הקאנו בפה. שזה מה שקרה גם להם. לא משנה), אבל אנחנו אוהבים אותו בעיקר בזכות התפקיד שלו בתור ריי ב"משועמם" האדירה.