ג'וב מאסטר?

חיים הכט מודאג. הבן שלו השתחרר מצה"ל לפני כמה חודשים, ובמקום לעבוד באחד ממפעלי עבודות הכפיים, חקלאות או בניה, הוא טס עם חברים שלו לארצות הברית, להוות נוכחות ישראלית מעצבנת בקניוני ענק ולמכור קוסמטיקה בעגלות. לא משנה מה לשוק העבודה בארץ יש להציע לצעיר שמשתחרר אחרי שלוש שנות שירות צבאי, אם חיים הכט היה אבא שלי, כנראה שגם אני הייתי בורח מארץ. אולי משנה אפילו את שם המשפחה.

במשדר הדוקומנטרי "יש לי עבודה בשבליכם", הכט חוזר לתחילת העשור הקודם, מראיין כמה חיילים בכנס משתחררים ומזדעזע לגלות שרובם, גם אלה שנראים כמו בעלי אינטיליגנציה של קרש גיהוץ, רוצים "לעבוד עם הראש" ומגכחים כשמציעים להם עבודה מועדפת בחקלאות ("בשביל זה יש ערבים", אומר אחד מהם). תוך כדי כך, הוא עושה ניסוי ולוקח קבוצה של צעירים לפני צבא, שני ברסלבים וכמה מבוגרים לא ברורים, לעבודה בחווה של רוני שרון מיבנאל. התמונות קשות, תוך כמה שעות 28 ישראלים נשברים, ומשאירים את העבודה בחממות לתאילנדים. כמה שנים אחר כך חוזרים לשדות של שרון, כבר אין שם כלום - הדרישה לייבול קיימת, אבל אין מי שיקצור ואפשר לסגור את הבאסטה. באסה.

מה קולבר היה עושה?

חייבים להודות שיש משהו מטריד בנתונים שהכט מציג. אתם יודעים, מכירת שטחים הדרגתית לערבים לאחר שבעליהם היהודים לא הצליחו לטפל בהם, גידול מספרם של העובדים הזרים (החוקיים, הלא חוקיים והפליטים) אל מול התמעטות העובדים במשק והאחוז הנמוך של הגברים החרדים שיוצאים לעבוד. למרות זאת, בתוכנית של חמישים דקות הוא לא מחדש דבר, אלא בעיקר מעורר דאגה בנוגע למצבו הבריאותי - כשהוא מדבר על ציונות ועבודה עברית אל מול הזרים שממלאים את הארץ, נראה שפיו עומד להתמלא קצף, הוא לא עוצר את הדיבור שלו לרגע אחד, זורק לחלל האוויר חרוזים סתומים ("מתעסקים במשט, אמבט, ספידומט") ובעיקר לא מפסיק לנפנף את הידיים בכזו צורה שאם נקשור לו אותן מאחורי הגב, אולי הוא יסתום - וזה כנראה הדבר היחיד שיעצור אותו מלקבל התקף לב (אגב, מה אתם הייתם עושים?).

בארצות הברית, אגב, המצב לא טוב בהרבה. לפני שבועיים הגיע הקומיקאי ואיש הטלוויזיה סטיבן קולבר לנאום בפני הוועדה להגירה, אזרחות וביטחון הגבולות של הקונגרס, כדי להעיד על השתתפותו בתוכנית של ארגון עובדי החקלאות המאוחדים. בתוכנית, שנקראת "קחו את העבודות שלנו", הוצע לאזרחים, פשוטו כמשמעו, לקחת את העבודות 'שלהם'. רק 16 אמריקנים, מתוכם קולבר אחד, נענו למשימה.

חוות החיות

בסוף התוכנית פונה הכט למצלמה במסר שמכוון למקבלי ההחלטות, יהיו אשר יהיו, ומבקש מהם להשתלט על המצב, למנוע את בריחת הידיים העובדות (על המוחות כבר ויתרנו) ולנסות לתגמל חיילים משוחררים ולהשאיר אותם להזיע בארץ. קבלו טיפ חינם: עזבו אתכם מענקים מיוחדים בגובה אלפי שקלים או מלגות לימודים, זה לא יגרום לאף אחד לקום מהכורסא - אפשר לחסוך בעלויות ולתת להם פתרון זול יותר. לפני פחות מחצי שנה עשרת אלפים צעירים בגילאי 16 עד 26 קפצו על ההזדמנות שניתנה להם לצבוע מדרכות, לנקות חופים ולקושש עשבים, רק כדי לקבל כרטיס להופעה של ריהאנה. חיים הכט יודע אולי שהנוער פה מחורבן, אבל אין לו מושג כמה נמוכים הסטנדרטים שלו.

פתאום הכל מתחבר - חיים הכט, יאיר לפיד ואברי גלעד. הם כולם נוצרו מאותו גן טלוויזיוני, תססו והשביחו במבשלה שהפכה את הפרצופים הצדקניים וטון הדיבור הדידקטי שלהם לכשירים דיים כדי לשלוט בפריים טיים. הם מטיפים, מאיימים ובעיקר מדקלמים לנו תרחישי יום דין עליהם ידענו כבר מזמן, אבל תודה שהבאתם אותם לתת את הפרשנות. אתם כבר מפחדים, נכון? הם מזיעים פטריוטיות כשעל הסנטר מתדלדל להם שובל רוק של גזענות פטרונית לייט שהם בטעות שכחו לנגב. בעיני רבים הם אולי האבטיפוס לישראלי המושלם המושלם מודל 2010, אבל כשיגיע תורם לסייד קירות, להרים לבנים או לקטוף תפוחים - תרימו את הראש לשמיים, הם יצחקו עליכם מהמטוס.

"יש לי עבודה בשבילכם", יום רביעי ב-21:00, ערוץ 2