חסה עמבה, חסה עמבה, חסה עמבה

יוסי פולק ויהורם גאון, גיבורי הסדרה המצוינת "נבלות", כבר הוכיחו בקשישותם לפני כמה חודשים שאפשר לשנות את העולם. הם אומנם לובשים שלייקעס, חושבים על חיתולים, מגדלים כרס של חמישים שנה, ועל קירות דירתם המצהיבה מרוחים טפטים בצבע בז', אבל יש בהם רוח שהיתה גורמת לקורט קוביין לפנק את דור גיל הזהב בהמנון על ריח הזקונים. ועכשיו, כאילו נולד בהוט מבצע "כן לזקן", גם הדור השלישי של חסמבה מנסה לחדש כקדם את ימי המערה החשמלית של יגאל מוסינזון מבלי לדעת להפעיל פלאפון מצלמה.

במרכז עלילת הסדרה, חבורת סוד מוחלט בהחלט מתאחדת אחרי חטיפת תמר הסגנית (נירה רבינוביץ' המשגעת) בידי משפחת זורקין, ששולטת בחברת הסלולר המזיקה 'זורקום'. ירון המפקד (עודד קוטלר), בן זוגה בנפרד, יוצא בעקבותיה ביחד עם הדמויות המוכרות מסדרת הספרים של מוסינזון ובעזרת תגבורת - חבריה של נכדתו (שי-לי הירש המקסימה). למרות הפרויקט המתיימר שמהווה הומאז' נחמד למוסינזון ולדור השחקנים המתבגר, "חסמבה - דור 3" מצליחה לפספס.

הפספוס נובע מעלילה לא אחידה וכתיבה מגומגמת שרצופה בפאנצ'ים נבובים שמעמיסים ונוגסים באווירת הפאן וההומור שיש בה. על כל קריצה ברנז'אית לגברת הראשונה של קישקשתא ("כמעט ושכחתי שלום" קטן ומקסים בפרידה של תמר זהבי מנכדתה), יש ניסיון מביך לרדת על יגאל שילון הלא קשור. על כל עקיצה מוצלחת שמופנית לבני הנוער ("מה יש לך נגד בריטים?", שואל איגי את ירון זהבי), יש ניסיון עודף ומיותר להוציא את הנוער כבור ונבער, כמו במשחק המילים האינפנטילי של קוד מורס ומוריס, מה גם שזה קורה פעמיים. נו, כאלה.

תוסיפו לזה קצב איטי מדי בשביל סדרה שמשודרת רק אחת לשבוע (אז אחרי הפרק הרביעי סבתא קישקשתא כן בשוויץ או לא בשוויץ?), סיומי פרקים נטולי מתח (ירים יד מי שאשכיו קפאו כשהחב"דניק איים על הנער המהמר), שימוש לא חכם בחבורה מעולה של שחקנים (דורית בר-אור ויהודה לוי, בתפקיד סאני ופרדי זורקין, מבוזבזים על כתיבה ובימוי בינוניים), ודמויות משנה חסרות חן (למה דרור נובלמן היה צריך לדחוף את עצמו בתור דמות של מתנחל חרמן?) - ותקבלו את כל הסיבות שבגללן עדיף לחיות תחת מנדט בריטי ולזרוק את היצירה העברית באיזו מערה חשמלית קדמונית.

"חסמבה - דור 3", שבת, 20:10, HOT3