סופר גולבי
הבחירה בדיאנה גולבי לזוכת "כוכב נולד" מתקנת עוול של עונות קודמות שקידמו טאלנטים ולא אמנים. ליבי בגנו שולחת אותה לליגה של הגדולים
מה שהתרחש אמש בגמר "כוכב נולד" הוא לא משהו שיש להקל בו ראש. מתעבי הריאליטי למיניהם מוזמנים להפסיק את הקריאה עכשיו כי את גודל המעמד וחשיבותו יבינו רק מעריצי הז'אנר השרופים ביותר, ולא מי שמצקצקים בלשונם לעברו.
"כוכב נולד" הוא פורמט מושמץ למדי, ובצדק. מלבד שמות בודדים (וגם זה בקושי) לא הצליחה התוכנית לשגר אל חלל העולם כשרונות ענקיים, גדולים מהחיים כמו אלו שאנחנו רואים תמיד ב"אמריקן איידול" ומתקנאים בהם. מקומם של נינט, שירי, גבסו, סקעת ומויאל במקומם מונח אבל אם יש משהו שהתוכנית הזו הצליחה לעשות הוא לקדם טאלנטים - לא אמנים.
ג'קו אייזנברג, אולי הזוכה היחיד שבאמת ענה לקריטריונים בינלאומיים של ריאליטי כשרונות, אמר כמה שטויות ומצא את עצמו בלופ של לינץ' תקשורתי ואישיותי שנמשך ארבע שנים אומללות והבריח אותו מהארץ. במדינה בה לכולם יש זכרון מאוד קצר, דווקא אייזנברג אכל אותה והפספוס הוא כולו שלנו.
נרדמים בשמירה
שלישיית הגמר אתמול היתה מגוונת, מרתקת והבטיחה קרב שקול ומדוד בין שלושה מבצעים שמביאים משהו לגמרי ייחודי ואינדיבידואלי לבמה. אבל בשלבים הראשונים של הערב, נדמה היה שדווקא שם טמונה הבעיה. דיאנה גולבי בחרה לשלב הראשון בגמר את השיר "עינייך" של מזי כהן. שיר לא מוכר ומלנכולי להחריד של זמרת אדירה שאיש מקהל הזאטוטים המסמסים בוודאי לא שמע עליה. זו היתה שעת המבחן של גולבי, היא ידעה את הסיכון שבניכור הקהל, ולמרות ששני מתחריה בחרו בשירים מוכרים וקלים יותר לעיכול, היא רצתה לעשות את זה בדרך שלה. והקהל, שהחליט להדיח את אוהד שרגאי אחרי ביצוע מושלם עד כאב ל"יש בזה טעם", התאהב בכנות הזו של גולבי, ביצר האמנותי הלא מתפשר שלה והעלה אותה לשלב הסופי.
ההדחה של שרגאי, כואבת ככל שהיתה, לא היתה צריכה להפתיע איש. היה ברור מלכתחילה שבסוף הדרך יעמוד עידן עמדי ועוד מישהו. החייל האמיץ, הגיבור העממי עם כל הרוך והפשטות שבו, לא הצליח להתעלות ברגעי האמת. "תני לי יד" וגם "חלומות אחרים" ששר בשלב המכריע היו שירים בטוחים מאוד ומעבר לכך, הוא לא הכניס בהם את העוצמה, הדרמה ותשוקה שנדרשת מביצוע גמר - ברגעי ההכרעה אנחנו רוצים את הקישקעס של המתמודדים בחוץ, עמדי שמר את שלו בפנים.
לא ברור אם היה זה העיבוד מוצלח ל"שביל הבריחה" שהצליח לבדל את גולבי מהביצוע המקורי, או העובדה שבפעם הראשונה בתחרות - דווקא ברגע המכריע והקריטי ביותר - דיאנה נראתה מאושרת, פורחת, מחויכת וזורמת בזמן הביצוע. אבל באותן שלוש ומשהו דקות התרחש איזשהו קסם על הבמה, מסוג הקסמים שאמהות יכולות לספר עליו כשתינוקן מגיח אל אוויר עולם ופתאום יש עוד בן אדם בחדר - שנושם, מתקיים ונמצא כאן כדי להישאר. אמש חזינו בלידתה של המתמודדת המוכשרת ביותר בתולדות "כוכב נולד", תופעה בקנה מידה אדם למברטי שהצליחה לאורך עונה שלמה ובערב גמר קסום לתקן את כל עוולות העבר של התוכנית שרשמה לה ברזומה כמה זוכים מביכים למדי. רק בגמר "האח הגדול" האחרון ראינו מהי משמעותה של התגייסות למען נצחונו של הטוב, של הראוי. הקהל הוא הקוסם האמיתי של הערב הזה וכמילות השיר, הוא אכן שבר את צמאונה - בנשיקה.
>>> הרגע הגדול: דיאנה גולבי זכתה בעונה השמינית של "כוכב נולד"