האימפריה מכה שנית

חנוקה מאושר וצרודה משירת "ווט א וונדרפול וורלד" בקולי קולות, נונה רוצה להודות לאלוהי בשבקין ולמושבעים החכמים שעזרו לנתן האהוב שלה לנצח, ומתנצלת על שהיא מתביישת במשמניה ולא יוצאת לפזז עם בגד ים ביקיני בבריכה של כיכר מלכי ישראל - כמו שאמא שלה עשתה לפני שלושים שנים, כשצ.ס.ק.א מוסקווה אכלה אותה ממכבי ת"א.

ואם כבר בנוסטלגיה עסקינן, שידור חי תמיד מרגש את נונה, עוד מהימים שעבדה בהפקות טלוויזיה - משלב ההגעה ללוקיישן, ההקמה של התפאורה, דרך פריסה של כל הכבלים, המיקרופונים והפנסים, אחר כך כיווני תאורה ובדיקות סאונד, המון חזרות, טונות עצבים ושלל תקלות, ועד לרגע האמת - הספירה המחשמלת לאחור: חמש... ארבע... שלוש... שתיים... אחת... והשידור באוויר!  לכל אורך השידור המרהיב כססה נונה את ציפורניה עד זוב דם, כל המתח הנפשי הזה עושה לה חלושעס, חרדתיות היתר בה היא לוקה גורמת לה לצפות לתסריטים בהם מיקרופון מתנתק או פנס תאורה צונח למרכז הבמה או שאר טרגדיות שאורבות בפינה לשידור חי.

רוצה לק?

אחד הדברים שהסבו עונג צרוף לנונה הקטנונית הוא זה ששלושת היושבים בגמר נתונים לחסדי המושבעים ולא לס.מ.סים של הצופים, דבר שהופך את הגמר למצעד חנופה המותיר שובל ריר מרוב ליקוקי תחת. תענוג היה לראות איך שפקס, המרייר קבוע ממילא, מתכופף ומתחנף ללידר - מה שלבסוף לא ממש עזר לאיש הזחוח והאלים עם הנפש הפואטית שלא עלה לשלישיית הגמר. צפינו גם באל-קפון המנותק רגשית וחסר בוחן המציאות מלקק לדן - כשזה שואל אותו: "למה שאני אצא גדול עכשיו ואצביע לך?" ועידן שעונה בחנופת-על: "אני אהיה בהלם אם תצביע לי, אבל אולי... כי אתה בן אדם יותר גדול ממני?" בשבקולס גם הוא לא חף מלתקוע לשונו בעכוזה של מירית עם המשפט: "עליי ועל מירית נכתב - לטעות זה אנושי, לסלוח זה אלוהי" ומקנח חנופתו לוקנין: "מירית היא "נסיכה". אין בעיה נתן, נונה לא סופרת לך קטנות כאלה, גם היא עשתה דברים שהיא מתביישת בהם כדי לקדם את הקריירה שלה.

ברחוב הנשמות הטהורות

לסיכום, הניצחון של בשבקולס הוא ניצחון הצדק. מאותה סיבה שאלירז זכה ב"אח הגדול" זכה בשבקין ה"הישרדות", המרקם האנושי המורכב מדרך ארץ, לב ענק, חוש הומור וכישורי מחנאות ניצח, אבל מעל לכל הוא זכה כי לעם נמאס מתחמנים מתוחכמים ומתגעגע לאנשים פשוטים שאולי השנינות והכישורים הוורבאלים שלהם לא מרקיעים שחקים, אבל כנות ואמינות משתקפת מעיניהם ומלווה אותם כנר לרגליהם. אפילו דן תחמנו האסטרטג מחוויר נוכח מהלכיו המטונפים של שפקס ובוחר לתת את קולו לפאשיסט הכי הומאני השבט.

גם אם אלך בגיא צלמוות

ולסיום סיומת, הייתה לנו עונה מרתקת אך קצרה מדי, שלושים ושניים ימים, כך שהמשתתפים לא סבלו לאורך זמן מרעב או מעקיצות יתושים וזכו לתנאים קשים לייט. בסוף המשדר כבר מראה לנו גיא זוארץ תמונות מהעונה הבאה של הישרדות איי קמרינס (איפה זה לעזאזל?). זוארץ היקר, סידרת לך ג'וב של הלייף, מקווה שיעלי מפרגנת לך על כל הטיולים השנתיים האלו ולא מתחשבנת איתך על כל הלילות ללא שינה עם תינוק על הידיים, טובעת בערימות של טיטולים ומצחינה מפליטות ושאר דברים שצאצאים מורחים על ההורה שמטפל בהם.