מירית מי?

תענוג. החיים כל כך יפים. לא רק לחזרזיר המרייר התוכניות הולכות בדיוק לפי בקשה - גם משאלותיה של נונה מתגשמות. וזה הרגע לומר תודה לא שלא עזרו לגברת וקנין כל החיבור הנשי האינטואיטיבי לעצמה, וגם לא הקריאה הלקונית והמשעממת בתהילים שהפגינה מול לידר הבכיינית. אז ביי ביי אקס-מאמי! תענוג צרוף היה לצפות ברגע בו נפלו פנייך ונשמטו שפתייך הממורמרות כשהבנת שהערב הבדיחה היא עלייך. ורק דבר אחרון ילדונת: דעי לך שהכסות המתוקה והערכית בפעם הקודמת שלך בהישרדות הלמה אותך אלפי מונים מגלימת הדורסנות הדוקרנית שעטית על עצמך הפעם.

למגינת ליבה, נונה שמה לב שיש לה עוד כמה תכונות משותפות עם השחקן הכי מתועב והכי מעניין העונה - איכס מקס דרעקס. לא נעים להודות, אבל כמוהו, גם לה אין יכולת לשנוא את הבשבקולס שלה - נו מאטר וואט! ומי אם לא החזרזיר הפואטי היטיב לתאר את הרגש הבלתי תלוי בדבר שהלוחם מעורר בשנינו: "אני לא כועס עליו אף פעם, הוא כמו תינוק ששופך את קערת החלב שלו", אמר השפקס במתק שפתיים מריירות ומבט סלחני שלא תואם כלום מהנקמנות המובנית אצלו באישיות כמו איבר הכרחי בגוף.

לוחם מבחוץ, ילדה מבפנים

דווקא אחרי שיצא גבר-גבר בפרק הקודם והודה שהיה אידיוט כשהתנהג לאחותו ברוע לב (רק כי לא התאים לו שבמשפחת בשבקין החטובה והיפה תהיה אחות קטנה שנראית כמו פרת מחמד), מתנהג הלוחם בעקרות רגשית כשהוא מבין שבת בריתו עפה היום - ולמרות שנונה מבינה שגם על בשבקולס שלה התחילה להימאס המאמי, צרם לה לראות את הלוחם ללא חת מתמלא חששות ולבטים ומעדיף לעשות עצמו לא שומע, לא רואה ולא יודע, ולהעלים את המידע מהילדה. מזכיר לנונה גנרל אחר בשם פּונטיוּס פּילאטוּס שגרם לצליבתו של ישו ויצא ישר בנאום המפורסם: "נָקִי אָנֹכִי מִדָּמוֹ שֶׁל זֶה. זֶהוּ עִנְיַנְכֶם!"

אבל כל דברי התוכחה ותחושת האכזבה מתמוססים תוך שניות, כמו ליבה המומס של נונה המאוהבת בפאשיסט הרגיש וההומאני עלי אדמות, או כפי שהעיד על עצמו אחרי שייבב כמו פודל למראה עצם הצעצוע של אלפא, הכלב שלו: "איזה בחורה אני. אני בן אדם מאוד רגיש, משחק אותה דמות של בריון, דמות של מצ'ואיסט. אני מה זה לא ככה - בפנים אני הכי ילדה שיש". נשמה אחד, כפרה עליו.

בקרוב: נקמת השפקס

ועתה לעניין הנקמה הקרבה של חזיר האלפא בשתי הפודליות השפקסיות: נתחיל מזה שנונה סוגדת לסגנון האריסטוקרטי של זו-ארץ - ללבות סכסוכים, ולגרום למי שבא לו להוציא את כל הכביסה המטונפת קבל עם ומועצה. כמו כוריאוגרף-על הוביל זו-ארץ את שתי השפקסיות בצעדים בטוחים אל מחול הלכלוכים והשתיים מספרות על איך לאחרונה הן קולטות את הצדדים האלימים באלפא-מייל שלהן. שפקסלעכיות מתחסדות שלי - מי שהולך לישון עם חזירים שלא יתפלא לקום מרוח בצואה.

כעת נותר רק לצפות בכיליון עיניים כיצד יהפוך המאסטר התככן והנקמן את מחול הלכלוכים של השתיים למחול גירוש הלכלוכיות. עוד כשנונה שמעה אותו מקבל את הרפש לפנים במן הכנעה ואומר: "אני אוהב ביקורת בונה, אני מקשיב לה, מסיק את המסקנות ולא מתעלם" רצתה נונה לקבל פינה מוקפת בעיגול בתחתית המסך, כמו זו משפת הסימנים, ולבאר לשתי השפקסיות הסתומות והמיותרות את הפירוש בגוף הסרט שעבר בראש של שפקס: חכו, חכו, כלבות כפויות טובה, יום הדין שלכן קרב. כי אצל שפקס - כל כלבה בא היום שלה. או לפי דבריו המחורזים של הבהמה עם הנפש הפואטית כשהוא לא נרגע מהשפקסיות שסרחו: "הבגידה שלי תקדים אתכן, והיא רצחנית. לידר - תשכחי מהגמר, ואת שרון - תשכחי מהמיליון".