רוקדים עם ארנקים

בארה"ב, הרבה יותר מאשר בארץ, מהווה "רוקדים עם כוכבים" כן שיגור לקריירות דועכות של כוכבים נשכחים בחזרה אל תודעת הקהל. ספורטאי עבר, ילדים כוכבים שגדלו להיות מבוגרים לא מעניינים בעליל, פליטי ריאליטי ש-15 הדקות שלהם אזלו - אלו הם סוג הטיפוסים המגיעים לגרסה האמריקאית המאוד מצליחה ומוצאים שוב מקום בחיקו של הציבור הבוגדני.

בארץ, המצב מעט אחר וגם סלבס שנמצאים בשיא העשייה שלהם מצאו את עצמם בתוכנית (ע"ע משה פרץ), אבל אין ספק שברובם המכריע של המקרים מדובר בניסיון החייאה. בשבוע שעבר התבשרנו שאקי אבני וסנדי בר - הגרושים הכי לא גרושים בביזנס - יפזזו האחד נגד השני בעונה הקרובה של "רוקדים" וימשיכו לעשות מסחרה מהגט הכי משתלם בתעשייה.

יש משהו שבאמת מחמם את הלב כשרואים זוג, בעיקר כזה שחי את חייו בעין הציבור, מצליח להיפרד, להתגרש ולפרק תא משפחתי עם מינימום רעש ולכלוכים. בר ואבני מחויבים לאושרו של ילדם המשותף והחליטו שיעשו הכל בכדי להמשיך להיות הורים טובים ולגדלו יחד - אבל לחוד. אבל החלטה נוספת שעשו השניים היא לדחוף במורד גרוננו, הלא ממש אנין בוא נודה על האמת, את המתיקות הדביקה של סיפור הצלחתם כזוג גרוש. סוכריית הטופי הזו, שכבר די שוברת לנו את השיניים, החלה בפרסומת ל"מילקי" בה הגיעו לבית המשפט למשפט חזקה על "הילד" וחשבו שהם עושים לנו הפוך על הפוך. הרי זו כזו דאחקה קורעת לראות אותם רבים בערכאות כשהם בעצם מנהלים את חייהם בהרמוניה מושלמת. הפרסומות לאותו מעדן חלבי אהוב שהשניים הצליחו להשניא על רבים, המשיכו עם קרבות אימתניים בין מעברי הסופרמרקט ועכשיו מגיע השואו-דאון הסופי: עטויים פאייטים ונוצות, אקי וסנדי יוצאים לקרב האחרון על רחבת הריקודים במקום לצאת למלחמה על הכבוד האבוד שלהם.

השנים הלא פרודוקטיביות בעליל שהשניים בילו בהוליווד כשעוד היו נשואים וניסו להצליח שם דווקא, כך מתחוור, השתלמו להם בצורה זו או אחרת. כי באמת שאין מקום טוב יותר על פני כדור הארץ ללמוד את רזי מינוף הזוגיות, הבעיות בזוגיות, והגט הבלתי נמנע. העיר בה כולם רוצים להיות מישהו, וברגע שהם הופכים לכאלו, מוכנים להיאחז בהכרה הציבורית בציפורניים, היא מקור השראה מצוין למה שאקי וסנדי עושים כאן בזעיר אנפין. אז נכון, הם לא מתלכלכים בטראש של ספנסר והיידי מ"הוליווד הילס" שהפכו זוגיות בעייתית ועתירת תחלואים לביזנס משומן, אבל מי שהיה פעם שחקן מוערך ומי שעשתה קרוס-אובר סביר למדי מדוגמנות לשורות דיאלוג עושים אולי קופה על האידיליה הממוסחרת שלהם, אבל גורמים לנו להאמין שאין להם כבר מה להציע לנו בזכות עצמם ושהפרידה (בת השנתיים!) היא הסוס היחידי שעוד נותר להם לרכוב עליו. עד כמה יחזיק השטיק הזה את עניין הקהל? לא ברור. אבל דבר אחר בטוח: לרמי וריטה זה לא היה קורה.