ערביית מאכט פריי

היום כבר אין בנמצא מנהיג יהודי שעונד שרשרת על החזה ורוצה לזרוק את כל הערבים לים, כי ליברמן מסתפק בסכסוכים עם כל העולם ואשתו. לכן סייד קשוע החליט לעשות מעשה - לקחת את כל הערבים ולזרוק אותם למקלחת בפרק פתיחת העונה השנייה של "עבודה ערבית". ומה לעשות שבמקלחת הזו יש בקושי זרזיף מביך של מים חמים. ומה לעשות שאם אתה מעז להתלונן ולדפוק על שולחנה של עיריית ירושלים אתה מקבל יחס מכוער - יותר מכוער אפילו מהולילנד - ובמקום זרם שולחים לך צו הריסה בשל מגורים לא חוקיים. 

קשוע בז לכולם - ערבים ויהודים כאחד. בשכונה שלו כולם אינטרסנטים, בין אם מדובר ביהודי שמשלם ערבות ומשחרר קטינים פלסטינים רק כדי להכניס את עורכת הדין הערבייה שלהם למיטה, בין אם מדובר בעיתונאי ערבי שמחפש דירה בשכונה יהודית רק כדי להביא לעורך כתבת שער, בין אם מדובר בבעל דירה יהודי שמוכר אותה לערבים רק כדי לדפוק את השכנים היהודים שלא נתנו לו לבנות מרפסת.

בשפה צינית מוקצנת ובליווי סיטואציות אבסורדיות שמעטרות את היומיום הקשה בנימה מבודחת, קשוע מזלזל בערכים ומלמד את הצופים שלו שהאג'נדה של כולם - לא משנה איפה הם נמצאים על הקשת הפוליטית והחברתית - די שווה לתחת. כך בושרה (קלרה חורי) מוכנה להעלים עין ממשבר הזהות של הבת שלה כשהיא מבינה כמה נחמד יכול להיות במקלחת, וכך השמאלן היהודי שמכר את הדירה לאמג'ד (נורמן עיסא) צווח לעבר שכניו לשעבר "הבאתי לכם שכנים ערבים! לא רציתם שאני אבנה מרפסת? עכשיו הם ישחטו אתכם אחד, אחד!".

דווקא אחרי שנדמה היה שהוא התברגן, קשוע מוכיח שהסבטקסט שלו חד ובועט. אולי הוא היה צריך עונה שנייה בפריים טיים כדי שיוכל להשתמש במרומז באחד מקלפי השואה - מקלחת - כדי להראות שערבים סובלים על בסיס יומיומי. כנראה שדפקו אותו מספיק בחיים, משני הצדדים, כדי שקשוע יוכל להנפיק סדרה שניחנה באמת פנימית מעוררת קנאה. ובדיוק כאן, כשכולם מנסים לראות איך הוא יצלח את הביקורות במגזר הערבי, הוא פותח את הברז של המים החמים דווקא מעל הקרחת היהודית. מבחינתו, הוא בכלל שר שלמה ארצי (שלמה ארצי!) בכל פעם שהוא שוטף עוד שכבה של ערביות מעליו, וממש לא משנה אם בדוך או בדוש - ערבי טוב כמו קשוע מבין דבר או שניים בניגוב.

>>> עמית קלינג על "גוף שני יחיד", הרומן האחרון של סייד קשוע

"עבודה ערבית" - עונה שנייה, שבת, 22:15, ערוץ 2