הורים בעלילה

 

אסי עזר לא סתם הומו. הוא הומו מחמד, הומו של פריים טיים, כזה שמעורר אהדה בקרב כל מי שצופה בו, בין אם הוא חובש כיפה סרוגה, בוגר הפקולטה למדעי המעברות, סופר ומשורר מוערך, אבא של אסי עזר או אמא של מיקי בוגנים. קל ללטף אותו, לאמץ אותו כמאמי לאומי, להדביק לו נשיקה על הלחי גם אם אתה לא מצליח לראות את הבן שלך מתנשק עם גבר אחר. לצד ארז טל הקורקטי והמקצועי זה אומנם הרבה יותר פשוט, אפילו אם אתה מעורר אנטגוניזם כמו אברי גלעד, אז על אחת כמה וכמה כשאתה הבן של השכן, רק כזה שאוהב את בני מינו.

 

 

את "אמא ואבא, יש לי משהו לספר לכם" עושה אסי עזר. כלומר, הוא זה שיצר את הסרט, אבל לא זו הכוונה. דווקא העובדה שהוא נמצא בלב הקונצנזוס, בין שפרה לאלירז, היא מה שהופך את הסרט שלו לכל כך מרגש. דווקא העובדה שהוא סיפור הצלחה בקנה מידה ישראלי, בלי קשר למיניות שלו, אבל עם המון קשר לכריזמה של הבחור הזה, גורמת לכל הסיפורים שמקשטים את הסיפור האישי שלו להיות מרגשים ומטלטלים. במאמר מוסגר, פעמים מתחשק לנעוץ סיכה בבלון של כל הסרטים שמתיימרים להיות דוקומנטרים אבל אמורים להחזיק מקסימום כתבה מורחבת אצל יאיר לפיד, אבל לפוצץ דווקא את הבלון של אסי יהיה פשוט לא הוגן, כי הסרט שלו, בוסרי ותמים ככל שיהיה, מצליח לגעת בנקודה שחוקה בצורה פשוטה, אמיתית ונוגעת ללב.

הסיפור של כל נער מתבגר בארון

לסרט של אסי התפקדו בזה אחר זה רוב קצוות הקשת ההומו-לסבים. הדתייה האמיצה שאוהבת לראות את הבן שלה מחזיק ידיים עם בן הזוג, הצללית שחוששת להיחשף אבל תשמור על הבת הלסבית, הגבר השמרן שלא יודע בדיוק מה נפל עליו אבל הוא יתמוך בבן שלו, הלסבית המפורסמת שגדלה בבית אשכנזי-שמאלני-ליברלי. הכל בסרט הזה עשוי נכון. אפילו המפגש עם משפחת בוגנים. אפילו השיחות עם הפסיכולוגית, למרות שזה מרגיש פה ושם כניסיון לדחוף קצת אסי דיין לתוך האסי עזר. אפילו נער שניצל מהפיגוע בבר-נוער רק כדי ליפול תחת ציפורני אביו. אפילו חיבוק אבהי, זרזיף של דמעה, תובנות אישיות, הלקאה עצמית וכל מה שמצליח לרגש בסיפור אישי.

 

אבל הסיפור של אסי הוא לא אישי. הוא הסיפור של כל נער מתבגר שעובר את החוויה הזו וגם הסיפור של ההורים שלו. ובדיוק כמו כל משפחה שבנה מתדפק על דלת הארון, גם הסרט של אסי לוקה לעיתים בבלבול. ואולי זה מה שיפה פה, כי לא תמיד ברור כאן מתי מתחיל הסיפור של ההומו ואיפה ממשיך הסיפור של ההורים. אבל אם בעקבות הסרט כמה ארוניסטים הצליחו לעמוד לראשונה מול ההורים, ואם כמה הורים הצליחו להבין סופסוף מה עובר הילד שלהם, ואם כמה סטרייטים הצליחו על הדרך להתרגש, לא צריך יותר מזה.

 

"אמא ואבא, יש לי משהו לספר לכם". ערוץ 2, שישי 2.7