גירה להשכיר

מי שעדיין לא מאס בפטפוטי מונדיאל ובזמזום הווזבלות מקץ ארבעה ימים, חיפש בוודאי דרך לסגור את הימים עמוסי המשחקים בפטפטת מהנה שתסכם את אירועי השעה עם הומור, קריצה ונקודת מבט מקומית על כל מה שקורה שם כשאנחנו לא חלק ממנו.

אם נעזוב לרגע את העובדה שתוכניות פאנל הן הרעה החולה של המדיום הטלוויזיוני ובמקום להיעלם מהתרבות כחיידק טורף בצלחת פטרי שנותרה ללא השגחה, בערוץ 1 גייסו דווקא שמות שלפחות על הנייר (עליו חתמו את נשמתם לשטן) נשמעים לא רע בכלל.

"נבחרת החלומות" בהנהגתם של צופית גרנט וטל ברמן היתה אמורה להיות ההפוגה הקומית הלילית של ימי המונדיאל ולדבר על כדורגל, כדורגלנים, כדורים, כדוריות, וכיוב'. עבור המשימה הנכבדת גויסו גיל קופטש, שי גולדן וקובי אריאלי כשחקני חיזוק ונדמה היה שהולך לצמוח ברוממה "מועדון לילה" מחתרתי ובועט (חה) שיוכיח שרשות השידור, אם היא רק רוצה, יכולה להרים הפקת מקור שאינה נושאת את השם "עמוד האש" או "תקומה".

כל אחד והשטיק שלו

ההתרחשות הכי מעניינת של יום אתמול על מגרשי דרום אפריקה הייתה גול עצמי מביך של נבחרת דנמרק, פאדיחה שהפקת התוכנית המביכה הזו בהחלט יכולה להזדהות עימה. נדמה ששום דבר לא עובד בדינמיקה שניסו לבנות שם, ומדי ערב המצב הולך ומחמיר. גרנט, שהיתה פעם מגניבה ומשולחת רסן הפכה לטרחנית באופן לא מחמיא ועסוקה בעיקר בהפגנת ידע א-לה "תראו כמה אני בקיאה בכדורגל למרות שאני אישה", ברמן עסוק בלשחרר פריטי טריוויה ששינן בעל פה לפני השידור, גולדן ואריאלי עסוקים בהתפלפלויות עיתונאיות סמי אליטיסטיות אבל גם ממש רוצים להראות שגם הברנז'ה מחוברת לעם ולדשא. וקופטש? הוא בעיקר לועס, בולע, מקיא וממחזר את שטיק הסטלן המתחזק.

ברמן וגרנט, מתקשים לתפקד כ"מבוגר האחראי" ובמקום לנווט דיון (משמים וקטסטרופלי ככל שיהיה) הם נסחפים עם כאוס השיחה ובליל בדיחות הקרש והדאחקות העבשות שממלאים את חלל האוויר (באולפן ובבתי הצופה) במחנק מהסוג המעיק ביותר. על כדורגל כמעט ולא מדברים בתוכנית, ואם לא היה סעיף בחוזה המחייב את הבאתו של פרשן ספורט לאולפן, היה ניתן לחשוב שנתקלנו בשידורי הערוץ הקהילתי בו כל אחד רוצה לומר שמה שבא לו, ברגע שבא לו, על חשבון מי שבא לו ופתאום, כל המשחקים הללו והאנשים האלו שרצים אחרי כדור במשך 90 דקות, יהפכו לאטרקטיביים להפליא גם בקרב מי שמעולם לא ראה פיסת דשא מימיו.

אם המבוכה שבלחזות באנשי תקשורת נחשבים מתבזים ומתבזבזים לא מספיקה, ממש כמו בימי דן שילון והמעגל, ב"נבחרת החלומות" לא שוכחים גם את הקוריוזים. בין אם זו סטייליסטית שתדבר על ....מממ...סטייל של כדורגלנים (נושא שקרוב לליבו של כל אוהד כדורגל מושבע כמובן) או פליטי ריאליטי דוגמת פותנה ג'אבר (כי בכל זאת צריך אישה חוץ מצופית שמבינה מה הולך שם) וד"ר אריק אלפר שמסביר איך צריך לנגוח נכון בכדור מפני שמסתבר שנגיחות חוזרות ונשנות מביאות לירידה במנת המשכל. מעניין מה הם הנתונים כשזה מגיע לניגוח מכשיר הטלוויזיה. נדמה שהאיי.קיו של רובנו ירד עוד קודם לאקט עצמו.