סחרחורת

זהו. אתם יכולים להסיר סופסוף את משקפי התלת ממד ולהסתכל למרינה בלבן של העין. כלומר, אם אתם מצליחים להרים קצת את המבט. חודשיים כולנו טחנו לכם את המוח, כאילו רק אם תראו תלת ממד נינט תהיה הזמרת הכי טובה. ותאמינו ליהודה לוי, היא הכי טובה גם בלי התלת.

ובכן, זו לא חוכמה גדולה לשלוח אתכם לנשל את כל סניפי השופרסל ממשקפי התלת ואז להגיד לכם שזה בכלל לא העניין, אבל הנה, קבלו בכל זאת: פרק הבכורה של "הישרדות אולסטארס" יכול להרים אצבע משולשת מול הכל התלת הזה. 

קחו למשל את המשימה הראשונה: קפון שנשלף במערכה הראשונה יורה במערכה האחרונה. זו לא סצנה של תוכנית ריאליטי, אלא סצנה קולנועית שטופלה בצורה הכי טובה שנראתה אי פעם בעולם המציאות. הטוויסט של הרגע האחרון (בלי ספוילרים) אמנם נבנה היטב בחדרי העריכה בעזרתם האדיבה של אנשים שיודעים כמה ואיפה מותר לגעת, הפתיע גם את מי שיש לו זיכרון מצוין ויודע לספור עד שבעה שורדים בכל שבט. וזה מרשים. שני ממדים, לא שלושה - וזה עדיין עובד.

בעולם השיווק אפשר ללכת על הגימיקים. מה זה אפשר - חובה. אבל הרבה פעמים הגימיק מגיע על חשבון התוכן. בפרק הראשון של "הישרדות" היו כמה רגעים שנמתחו כמו מסטיק, אבל המשימה, עדויות השורדים, המתח והדרמה, נערכו בצורה הטובה ביותר כדי שמשקפי התלת ממד לא יטשטשו את מה שהפך את התוכנית הזו, את המותג הזה, לאחד הגדולים בהיסטוריה של הטלוויזיה. כי כמו שאתם בטח זוכרים מטקס האוסקר האחרון, המציאות של קת'רין ביגלו היא זו שהביאה לכל הבמאיות פסלון חסינות - ולא המשקפיים של ג'יימס קמרון ו"אוואטר".

>>> לכל הטורים של פיני אסקל

>>> לאתר הישרדות

>>> לפרק המלא

>>> לאיזור התלת מימד

>>> לבלוג של גיא זו-ארץ