שבץ נא
"כוכב נולד" הוכיחה אמש שתוכניות הריאליטי כבר ממש לא מתביישות להצהיר שהן מחפשות אותך באודישנים רק כדי למלא משבצות. פיני אסקל מחמד
חמש טראומות ילדות עיקריות מתקופת בית הספר היסודי נושא בקרבו כל מי שנולד בשלהי שנות השבעים או תחילת השמונים: לוח הכפל, אמא של מרקו, כמה עודף נשאר למסטיק בזוקה, גשש בלש, והכי גרוע - מחברת משבצות. למה מחברת משבצות? כי דווקא כשהיית צריך מחברת שורות, דפרון כנראה הוציאו אותן מפס הייצור ונתקעת עם משבצות של חצי סנטימטר על חצי סנטימטר בערך. אמש האודישנים של "כוכב נולד" החזירו לתודעה את מחברת המשבצות ובעקבותיה גם את הטראומה.
הפעם צביקה הדר - בפה מלא, בלי למצמץ, לא מתחת לשולחן, הכי דוגרי, בפנים - פנה לצמד היהודה סעדו והסביר להם שהם נמצאים על המשבצת של הזמר ששר בקול נעים, הים-תיכוני. כישרון? בתחת שלי. אם בעבר התרגלנו שהסטראוטיפ ינחת אצלנו בסלון באופן צורמני אך מרומז, כאילו היה אחרון הנערים שטרם התחלף להם הקול אבל הם מקבלים זמן מסך כדי לסייע לכבוש את טבלאות הרייטינג, היום זה כבר ממש לא ככה. במסווה של 'מורה טוב - מורה לחיים', צביקה הדר נוזף באחד הסעדואים שהוא בעייתי, מקניט אותו על כך שהוא עושה מזה סיפור גדול, מפציר בו להיות ווינר, מאתגר אותו בשאלה עד כמה הוא רוצה להיות בנבחרת, ובקיצור, סוגר אותו בתוך משבצת אחרת, שוב משבצת. האיש הזה יצא מבאר שבע לתל אביב, מהדרום החם למרכז המיוזע, מהפריפריה ללב הפריים טיים. הוא יכול להרשות לעצמו לחנך ולשבץ, לשבץ ולחנך.
הומו מחמד, נציג המגזר, העולה החדש, הנינט הבאה, רק תעמיסו את הסוג הנכון, שימו קצת דבק אינטרנשיונל ותצמידו זה לזה - והרי לכם הנבחרת המושלמת. זה גורם לקלקול קיבה גם ללא חומר מסלסל וזורם בניאגרה המציאותית שלכם בדרך למקום שאליו מגיעים כל השפכים. המשבצת הזו היא בדיוק מה שמסיט את "כוכב נולד" ממקום תמים וטהור של תחרות כשרונות לאותו מתחם עתיר שומן שנקרא פריים טיים. כי גם אם כל הילדים עם הפוטנציאל ניצבים בשורה ארוכה, המהות היחידה שלהם היא בסך הכל למלא כמה משבצות.