מגש הכסף

היא הרטיבה במיטתה עד שלהי גיל ההתבגרות (ועל כך גם כתבה את ספרה האוטוביוגרפי – "The Bedwetter"), היא ניהלה מערכת יחסים סופר-מוצלחת עם ג'ימי קימל ויש לה תסביך יהדות בסדר גודל של "וודי אלן פוגש את מל ברוקס בבית כנסת בברוקלין והם הולכים לאכול צימעס". היא שרה סילברמן והיא קיבלה אמש בעיטה מערוץ קומדי סנטרל, שביטל לה את "The Sarah Silverman Program" לאחר שלוש עונות.

בפעם האחרונה שזה קרה, עת היא פוטרה מ"Saturday Night Live", סילברמן עוד התבדחה על כך בעקבות האפיזודה, חזרה להחליף סדינים לחים במפתיע באישון לילה. רק שביטול תוכניתה של סילברמן הוא המתנה הכי טובה שהיא יכלה לקבל. "העבודה משחררת"? וואלה, לפעמים. וגם זה רק כשבאמת צריך. סילברמן, לעומת זאת, פשוט הרבה יותר טובה מהתוכנית שלה.

סונגס פור סילברמן

ב-2007 סילברמן קיבלה הזדמנות חסרת תקדים לעשות מה שבא לה, בסדרה אישית. דייב שאפל סטייל. נאמנה לברגיה המשוחררים, סילברמן לקחה את התוכנית למקום פרוע ונונסנסי בעליל. את אחותה היא הפכה לרבנית שגרה בקיבוץ בישראל, את עצמה הפכה לטיפוס נוירוטי ולוזרי, חסר תקנה. הגרסה הנשית ללארי דיוויד של "תרגיע". עבד לה – התוכנית יצרה באזז, הרייטינג זינק, הביקורות שיבחו.

אז אתם בטח שואלים את עצמכם מדוע, אם כך, אחרי שקיבלה על אותה התוכנית מועמדות לפרס האמי והפכה בין לילה לדארלינג של מבקרי הטלוויזיה, סילברמן קיבלה השבוע ביטול? ובכן, תשאלו את קנט אלטרמן, מנהל התכנים החדש של קומדי סנטרל, שעשה בחודשים האחרונים שטיקים דומים גם ליוצרי "סאות' פארק" בפרק על הנביא מוחמד.

לארי דיוויד בחצאית

זה בסדר: סילברמן לא היתה צריכה את הסדרה הזו מלכתחילה. היא זו שירשה את כס המלכות של ג'ואן ריברס – המלכה האם של הסטנד-אפ הנשי ויהודיה כשרה בעצמה. נכון, סילברמן היא יותר טום-בוי מריברס, ועדיין: שרה, כמו ג'ואן, נועדה לגדולות שחורגות מתוכנית בבית פצפון וצפוף כמו קומדי סנטרל. כשג'וני קרסון האגדי פרש מהנחיית ה"טונייט שואו", הוא ביקש שדיוויד לטרמן או ג'ואן ריברס יחליפו אותו. ריברס אף מילאה את מקומו כמה פעמים לקראת סוף כהונתו כמנחה התוכנית. זה בסופו של דבר לא יצא לפועל – אך היא היתה אמורה לעשות היסטוריה. סילברמן יכולה לעשות את ההיסטוריה הזו, כי יש לה את הכלים.

בואו נודה בזה: שרה סילברמן היא הדבר הטוב ביותר שקרה לסטנד-אפ הנשי ב-40 השנים האחרונות. בתעשייה המתה, האיזוטרית והסרוחה הזו, בה נשים מצחיקות (ע"ע אלכס בורשטיין) מעדיפות שלא לקבל את הריקושטים שמגיעים עם תפקיד הסטנד-אפ ולהסתפק בעבודה קצת פחות מאתגרת (נניח, לדובב את לואיס ב"איש משפחה"), אנחנו צריכים (או יותר נכון: צריכות) בחורות כמו שרה, כדי להזכיר לנו שגם לנו מותר. "את צריכה להודות לשואה. תחשבי עוד כמה שרה סילברמניות היה לך להתחרות בהן אילולא קרה מה שקרה לפני מלחמת העולם השניה", אמר יוצר "איש משפחה", סת' מקפרלן, לבורשטיין במופע משותף שלהם לפני כמה שבועות. בורשטיין חייכה במרירות. אם עתיד הסטנד-אפ האמריקני הוא לרגליה של סילברמן – מה שקורה בשטח כבר כמה שנים טובות – עדיף שתתרכז בו ותבעט לאלתר את התוכנית. שרה סילברמן יש רק אחת. קומיקאים בקומדי סנטרל, לעומת זאת, יש לפחות מאתיים.

שרה סילברמן היא הדבר הטוב ביותר שקרה לסטנד-אפ הנשי ב-40 השנים האחרונות. בתעשייה המתה, האיזוטרית והסרוחה הזו בה נשים מצחיקות מעדיפות שלא לקבל את הריקושטים שמגיעים עם תפקיד הסטנד-אפ ולהסתפק בעבודה קצת פחות מאתגרת