אמריקן טראומה
בחירות שירים קטסטרופליות, צווחות בבוניות באחריות שיבון ואנדרו גארסייה בתחפושת חוש-חש. ליהי אלבז חזרה מזועזעת מהשבוע האחרון של "איידול" והתנחמה רק בהדחה של פייג'
לי דוויז – "The Letter"
חורה לי העובדה שדוויז החליט לעשות רגרסיה משבוע קודם מצוין ושר שיר משעמם מעצם הווייתו, תוך שהוא מדגמן לנו ביצוע הנלקח ממיטב להיטי מוזיקת המעליות, המוגשת לכם בחסות מייקל בובל'ה. לא, דוויז לא היה רע – וקולו עדיין חזק – אך זה היה הביצוע החלש ביותר שלו החודש. בחירת שיר תמוהה בפעם השניה ברציפות, לי. תעבוד על זה.
פייג' מיילס – "Against All Odds"
הרשו לי לפתוח ולומר: אמרתי לכם. ידעתי שפייג' תעוף השבוע. המתמודדת, שאת רוב השיר לחשה באוקטבות המרמזות שהיא על סף עילפון, בחרה בנאמבר שבוצע במקור על ידי מאריה קארי ופיל קולינס. זה אומר שהיא הייתה צריכה ריאות של סופת צונאמי בכדי לצלוח אותו בכבוד. פייג', מה לעשות, נולדה עם קול בינוני-מינוס, ואת כל הבית הראשון שרה בזיופים שגרמו לרוב חתולי הרחוב שלי לקפוץ מהגגות. ברוך שפטרנו.
טים אורבן – "Crazy Little Thing Called Love"
לפני שמהנדסים ספה פריזאית רצוי לדעת איך לבנות כסא מ"איקאה". טים – על אף העובדה שכישוריו הווקאליים השתפרו – עדיין לא שולט בקולו. ההחלטה להתחיל לקפץ על הבמה משהיה איגי פופ על קריז הייתה אומללה. כך גם ההופעה שלו, לצערי.
קריסטל בווארסוקס – "Bobby McGee"
קריסטל מתאימה לשירה של ג'ניס ג'ופלין ככפכף על ראשה של מנקה בבית משפחת נתניהו. כלומר: כמו כפפה ליד. השבוע גילינו את הנשק הסודי של בווארסוקס – היא פורשת על הבמה שטיח כאחרונת הסולטנים הפרסים ונועלת סנדלים תנ"כיות. זה עובד. בווארסוקס היא האקט הכי עקבי, וגם כאשר היא לא מבריקה (והשבוע היא דווקא כן הבריקה), היא אף פעם לא גרועה.
מייקל לינץ' – "When a Man Loves a Woman"
ללינץ' יש את הכשרון המפוקפק שבלגרום לכל השירים אותם הוא שר להישמע אותו הדבר. החדשות הטובות: למרות הכל, יש לו טכניקה טובה, ביצועים מהוקצעים ובסך הכל הוא אחד המתמודדים היותר סימפטיים העונה, שכן גם ביצועיו היותר משעממים (כמו זה, לדוגמה) אף פעם לא פוגעים לנו בעור התוף, מה שלצערנו, אי אפשר לומר על שיבון מגנוס.
אנדרו גארסייה – "Heard it Through the Grapevine"
אנדרו הוא האכזבה של העונה, ולא רק בגלל שבשלב האודישנים הוא נראה כאילו הוא הולך לעשות לאחרים בית-ספר וסיים כתלמיד האחרון בכיתה. לגארסייה יש סטייל ואין – למרות ספקולציות ראשוניות – קול מדהים. העצוב בביצוע שלו לשיר של מארווין גיי הוא ששמעתי להקות קאברים עושות דברים יותר טובים לשיר הזה (וזה מינוס זמרות רקע וג'קט של חוש-חש הבלש). אם הוא לא יביא לנו נס שבוע הבא, הוא זה שיאמר לנו שלום, וקשה לי לומר שחבל.
אהרון קלי – "I Don’t Want to Miss a Thing"
לסטיב טיילר ("אירוסמית'") יש קול ייחודי, שככל הנראה קשור בעובדה שהפה שלו בגודל של צלחת לויין. זה היה שיר קשה, אבל קלי עמד במשימה והיה בין מצטייני הערב. אהרון מתפתח, למרות הקשיים (צעיר מדי, בלתי מנוסה והקול שלו לא עילאי). יש לו איכויות מסוכרות שמזכירות לי את גארת' גייטס. מדהים זה לא היה. מהנה דווקא כן.
קייסי ג'יימס – "The Power of Love"
נתחיל מזה שזהבה התקשרה כדי לבקש את הפריזורה שלה בחזרה ונמשיך בביקורת בונה: ג'יימס, בסך הכל, צריך להסתגר השבוע בחדרו עם ערימת אלבומים מעולים ("בלונד און בלונד", "אורנג' בלוסום ספיישל" וכל דבר אחר שהוא עלול להתחבר אליו). זו הייתה ההופעה הטובה ביותר של קייסי מבחינה ווקאלית, אך הרקע המוזיקלי של ג'יימס רעוע (ובעיקר האמנים שהוא אוהב, ביניהם בילי ריי סיירוס). לקייסי יש סיכוי, בעונה החלשה הזו, לתת פייט ללי ולקריסטל - אם יפסיק לשאוב השראה ממוזיקאים נחותים.
שיבון מגנוס - "Superstition"
השיר של סטיבי וונדר היה הביצוע הכי-פחות נורא של שיבון לאורך העונה, למרות שהיא עדיין הקפידה לסיים אותו בצרחות שלא היו מביישות איצטדיון ערסים בהופעה של אבי ביטר. הגיע הזמן שתודו: שיבון נראית טוב רק כי האחרים נראים כל כך רע העונה. בלעדיהם, היא תפלה.
דידי בן-עמי - "You're No Good"
נתחיל במחמאות: דידי נראתה השבוע עוצרת נשימה (וקצת כמו ג'נוארי ג'ונס ב-"Mad Men"). נמשיך עם האמת הכואבת: רוב הזמן היא נשמעה כזמרת בארים הסובלת מטיפים עלובים ונראתה כניצבת במחזמר "שיקאגו" שמנסה לגנוב את ההצגה. גם בחירת השיר הייתה אוממלה, ודידי צריכה למצוא שירים בסטייל שנוח לה איתו. משהו בסגנון אווריל לאבין פוגשת את אלאניס מוריסט בסמטה חשוכה. יאללה, תביאי לנו כבוד.
קייטי סטיבנס - "Big Girls Don't Cry"
לקייטי יש איכויות ווקליות מצוינות לילדה בגילה (חרף העובדה שלפעמים, כדי לא לזייף, היא נשארת על אותו תו חדגוני במשך שיר שלם), והיא בסך הכל לוקחת את עצות השופטים ברצינות ו"הצעירה" את בחירות השירים שלה (ופרגי הייתה בחירת שיר מצוינת). בסך הכל ובהתחשב בעובדה שבווארסוקס היא ליגה אחת מעל כולם, קייטי הייתה המצטיינת של המפעל השבוע. שאפו.