ציפורים בניוטרל

>>> קל וחומר

לכו תנסו לאהוב את רביעיית הערסים שעומדים במרכזה של "עספור". או לשנוא. או להרגיש כלפיהם כל דבר, משהו, אפילו קטן. ועוד יום אחרי יום אחרי יום, שהרי מדובר בדרמה יומית. אז כן, יש להם תא שירותים מגניב עם וילון במושב של הנהג באוטובוס קו 6 ששוכן במרכזה של חירייה ירושלמית כלשהי, אבל באמת שלא תמצאו עוד סיבות לרצות לשמוע מהם, חוץ מאשר פה ושם באיזה פרק או סצנה מקריים שתפלו עליו בטעות.

וזה חבל, אפילו מרגיז. אין פה מספיק סדרות על סטלנים – חוץ מ"מסודרים" ולפעמים "רמזור" – בשביל ש"עספור" תוכל להרשות לעצמה להישאר בלי נייר גלגול במקרה הרע או סתם להיות סחית במקרה הממש גרוע. דווקא יש לה פוטנציאל – היא נהנית מזירת התרחשות מקורית, לוק שמשדר איכות יחסית, טיפול בסאגה הטלנובלית מזווית קצת שונה מהמקובל – אבל הפוטנציאל נקבר בהר הזיתים במקום לנסות לדגדג את "הפמליה".

וכך "עספור" מגלגלת את עצמה, מעשנת למוות את החומרים שהיו אמורים להפוך אותה לטובה, ופשוט עפה על הצופים שלה בקטע רע בעזרת יותר מדי דיאלוגים מביכים וקלישאות מפוהקות, כי אי אפשר לצפות להרבה מסדרה שמתחילה במטאפורה על ההוא שרוצה לזכות בלוטו אבל לא ממלא טופס. שורה תחתונה? מישהו היה צריך לעזוב את עצמו מהעניין של העספור והציפור – ולשאול את עצמו מה בכלל רוצה התולעת.

"עספור", ימים ראשון-חמישי, 21:30, HOT 3

>>> טקסי מאדר פאקר

יש לא מעט דילמות שמתקיימות בתוך מערכת היחסים הכפייתית, מאולצת ומלאת מחויבות בין נוסע לנהג מונית: אם הנהג לא מרשה לעשן – מחפשים מונית אחרת או מוותרים על הסיגריה לעשר דקות? ואיפה מתיישבים – ליד הנהג או במושב האחורי? ומה עדיף – מונה או מחיר? ומאיפה – דרך אילון או נמיר? ואם הוא זורק משהו על ביבי לתוך האוזניות של האייפוד שלכם – עונים או משחקים אותה לא שומעים?

ב"טקסי דרייבר" הדילמות נגמרות. זו אומנם לא נסיעה עם סקורסזה, דה נירו וג'ודי פוסטר בת ה-14, אבל זו נסיעה חלומית. הנסיעה עם חבורת הנהגים של 'מוניות השכונה' פשוט לוקחת אותך הביתה. יש בה משהו כל כך אותנטי, לא מתאמץ, זורם, אמיתי ופשוט, והיא לא מנסה להתחכם, אלא מדברת איתך בגובה העיניים או נותנת לך לשמוע מוזיקה באייפוד בשקט, מנפיקה את הדיאלוגים האמיתיים של החיים, מסוגלת להישפך על הספה שלך כמו חבר שעשה איתך מסלול.

השחקנים והדמויות של "טקסי דרייבר" נראים כאילו בילו תשעה חודשים באותה רחם, כי ההתאמה ביניהם מושלמת וכל אחד מהם נבנה – הן כשחקן והן כדמות – הכי מושלם לתפקיד. הרבה זמן לא נראו על המסך הקטן סצנות כל כך מקוריות, סיפור מסגרת מדויק לעילא, קשרים מיתולוגיים שמפורמטים עד הפרט האחרון, תחושה של געגוע שמתחיל לפעום בך בשנייה שאתה מתבגר, ובעיקר ידיעה שתמיד מישהו יהיה פנוי באלנבי, גם אם יש לתחנה שלו רק ארבעה או חמישה נהגים.

"טקסי דרייבר", שלישי, 21:25, yes stars Drama