וילה להשכיר

פסקה חדשה

פסקה חדשה

על צלע גבעה, בין כרמים ושדות, עומד לו בית ובו חמישים מצלמות.

ומי גר בבית? 

 

ליד המקרר, תרנגול מקרקר.

כל יום עשרים ביצים הוא בולע. הוא כל כך באקסייט שרק את עצמו הוא שומע.

 

לידו בבריכה, רובצת קוקייה, כל היום מקרקרת.

משפחתה הייתה בשואה ולכן תמיד היא צודקת.

 

בחצר הבית שור מקריח, מתלהם, קשקשן,

אם לא היה עורך דין לבטח היה עבריין.

 

בסלון הבית יושב לו עכבר, קורא כתבי קודש ורוב הזמן ממורמר.

 

באגף הצפוני שפנפנה ענוגה, נקיה, מגונדרת. אומרים עליה שהיא חיה בסרט.

 

בחדר השני גר לו סנאי. בשמחה ובנחת, את המיליון בא לקחת. 

 

ועל הגדר הומה לה יונה, עוגת תפוחים לכולם מכינה.

 

והיו עוד דיירים. אך לפני שבוע, ארזו חפצהם ועזבו. איש אינו יודע לאן ומדוע.

 

כתבו דירי הבית שלט

            תקעו מסמר מעל הדלת,

                   וקבעו שלט בקיר: 

"זמן מסך להשכיר"

פסקה חדשה

והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים - אל הבית באים דיירים חדשים.

 
ראשונה באה חפרפרת

במעלה המדרגות עולה ואז שוב יורדת,

פותחת הדלת ומסתכלת.

באים משני המחנות השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:

- הנאים החדרים בעיניך?

- נאים.

- הנאה המטבח בעיניך?

- נאה.

- אם כן, שבי אתנו, חפרפרת!

- לא, לא אשב.

- למה?

- החוקים אינם טובים בעיני.

איך אגור אני בבית אחד עם גדר מפרידה? בלי מחסום לחפור בו, בלי מפה מדריכה? 

פסקה חדשה

הלכה החפרפרת, באה הארנבת.

חיש מהר מטרה מסמנת,

את האף מפדרת, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומפלרטטת.

באים מכל רחבי הבית שכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:

- הנאים החדרים בעיניך?

- נאים.

- הנאה המטבח בעיניך?

- נאה.

- אם כן,שבי אתנו, הארנבת!

- לא, לא אשב.

- למה?

- השכנים אינם טובים בעיני.

איך אשב פה ואיך אצוד לי זכרים, לצד שפנפנה מפתת הבנים? ציפורניה הרי מזמן בשור נעוצות, גם נועצת עיניים בכל הבנות.

 

נעלבה השפנפנה, והארנבת הלכה לה.

פסקה חדשה

הלכה הארנבת בא החזיר, קרא את השלט: "זמן מסך להשכיר".

ואחרי שקרא את השלט, נפנף בידו, עלה ופתח את הדלת.

עומד ומביט בעיניו הקטנות בדיירים, בדיירות, בעצמו, במצלמות.

באים מכל הבית השכנים, עומדים סביבו ומסבירים לו פנים:

-  הנאה אתה בעיניך?

- נאה.

- הנאה הראי בעיניך?

- נאה הדמות בראי.

- אם כן ,שב איתנו!

-  לא, לא אשב.

- למה?

- השכנים אינם טובים בעיני.

איך אשב אני חזיר, לבן מדהים ומקסים, בכפיפה אחת עם מי שאיננו אני?! לא נאה לי ולא יאה לי. 

קראו השכנים:

- בוא, בוא חזיר!

כי לנו נאה ולנו יאה!

פסקה חדשה

הלך החזיר ובאה תפוח אדמה

חיש קל בסלון התמקמה

קוראה את השלט, פתחה את הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.

באים מכל הארץ שכנים, עומדים מסביבה מחמירים לה פנים.

- הנאים הדיירים בעינייך?

- הדיירים ריקים.

- הנאה הפורמט בעינייך?

- נאה הפורמט, אך אינו מתורבת.

- הנאה העיקרון בעיניך?

- בעיקרו הוא תפל. העיקרון אפל.

 

-  ובכן, לא תשבי עימם?

- אשב ואשב בחפץ לב, כי הדיירים מתנהגים בהתאם בעיני.

   

שכרה תפוח האדמה את הערוץ העשרים במספר.

יום יום בוהה היא כמה שאפשר. 
 

כך, על צלע גבעה, בין כרמים ושדות, עומד לו בית ובו חמישים מצלמות.

ובבית גרים עד היום,

שכנים טובים חיי שלום.