רווק חזק מול אשה חלשה?

פסקה חדשה

פסקה חדשה

רחמיי עליכן, ציבור הנשים. נראה שלא קל להיות אישה בעולם הזה. החל מהברכה ההיא של ברוך שלא עשני, דרך הריונות מחרבי גוף, יחסים טעונים עם אמא, הערות מעליבות של ערסים, משכורת מגוכחת בסוף החודש וקארי בראדשו מרגיזה כמודל לחיים עצמאיים. אה, ועוד בסוף המנהיגה של המאבק הנשי שלכן היא מרב מיכאלי. צרה גדולה.

מה לא אמרו עליכן בדרך לביסוס המין הגברי: שאתן פתיות ופתייניות, מעדיפות להיות חלשות, מתמוססות מכל גבר מקסים שנתפס בראדאר, שהמנעד הרגשי שלכן נע בין "אני לא יכולה לדבר" ל"אני מה זה מתרגשת" ל"איזו כלבה זאתי", ושבכלל אינטלקט זה לא הצד החזק שלכן. אז אמרו. וככל הנראה צדקו. פרק הבכורה של "הרווק" הוכיח שהכל אמת לאמיתה. תשאלו את 22 הנשים בשמלות הסאטן, אלה שבאו להתחרות על ליבו של גיא גיאור.

בגיל 29 תהיי רווקה. לנצח

לא יפה לצחוק על קובץ הבנות שנאספו אל הוילה הגיאורית. ממרומי גילן הן יודעות שבצעדי ענק מתקרב הגיל שבו כבר אי אפשר להתחיל – מחסום ה-29. שנות העשרים מזמנות למין הנשי אפשרות לתפוס את הבעל העתידי בצבא, אוניברסיטה או עבודות מפונפנות. אלא, שאט אט מתברר שככל שאת מתבגרת אל דה בסט וומן אר מאריד, אול דה האנדסם מן אר גיי. הטובות תופסות, הטובים נתפסים (והטובים ביותר על ידי טובים אחרים) ורוב הסיכויים שמי שהמשיכה בדד בכביש המהיר לגיל 30, תעצור לתדלק בבדידות פינת נישואים לא מספקים בואכה מבטי רחמים מהדודות. לא נעים.

אצל הגברים, כמובן, הסיפור אחר. גיאור, בן 29, יכול להמשיך לסנן נוזלים נטורופתיים, לדבר בקול מתפנק ולרוץ בלי חולצה על חוף הים כמה שרק אפשר. כלום לא בוער לו. גיאור יודע שהן רק מחכות לו – דוגמניות בינלאומיות, רואות חשבון מקועקעות, מתקשרות מפחידות או כנריות מחופפות. חיוך אחד והן נמסות. גיאור הוא כל מה שהן צריכות כדי להימנע מעתיד מבטיח של מאכילות חתולים ברחוב.

רקדי, ידך הניפי

וכך זכינו אתמול לתצוגת תכלית של התרפסות נשית מענגת. לצופה מהצד היא תיראה כפתאטית, לנשים הנ"ל היא כנראה עוד ערב בפיק אפ בר. מה לא היה לנו? התרסקות מבוימת מעקבים, מבטים מצועפים, משחקי ה"אני מובילה את השיחה, אני מקורית ואסרטיבית", עיצובי שיער מופרכים (היי קטיה, מה נסגר עם הגולגלה על הראש) וכמובן ניסיונות אלימים לטעום קצת מהגיא הזה. ולרי, למשל, לא חיכתה דקה לפני שנגסה בעורף של גיאור. בחורה קלאסית.

אלא שאת הדי הצחוק הגדולים באמת ספגו דווקא הכשרונות הצעירים. נשים מוזרות שהתבלבלו בתור לריאלטי אחר. מרגריטה שלפה את הכינור, שירה פצחה בשירה מביכה והשאר הסתדרו לריקודי שורות. פתאום כל אחת יודעת להזיז את הגוף וכולן נותנות את קולן בשירת הרבים. מאז שיעלי הפכה לזיזי טריפו בגבעת חלפון, לא היה לנו כדבר הזה.

שתוקה ויפה

על הנייר, הנשים שהגיעו לווילה של הרווק, הן שידוך ראוי. המלהקים חסכו מאיתנו ערסיות סטייל ליעד ואפילו ויתרו על הז'אנר הקסום של שחקניות מתחילות/סטודנטיות לקולנוע/מובטלות – שזה בדרך כלל אותו דבר. הן בסדר המתחרות האלה. יועצת למשכנתאות, סטודנטית לביולוגיה מולקולרית, מורה ליוגה, מפיקת אירועים. הן מתיימרות להיות הבטחה גדולה לאישה חזקה, עם אישיות פנימית סדורה ויכולת להעביר שיחה מעניינת.

ואז בא גיא, ודווקא אלה שאמורות לדעת לפצות פה ולהוציא משפטים נורמליים, נאלמו דום. קחו את נטלי, סטודנטית לחינוך. הבחורה לא הצליחה להרכיב משפט אחד מסודר, לא כל שכן, להעביר רעיון קוהרנטי. אחרות סתם העדיפו להיות שתוקות ויפות. מה הן צריכות את כל הסיפור הזה של שיחה, דעות, רעיונות. במילא אין להן מה להגיד. במילא הוא חתיך הורס. לו אני הייתי ציפי לבני, הייתי מבסוט. אף מנהיגה נשית מתחרה עם יכולת רטורית לא תצא מהווילה הזאת. כאמור, מעמד האישה בקאנטים.

>>> מיכל טראוריג חושבת שגיא גיאור צריך לנצל את ההזדמנות ולתפוס בחורה מסורה

 

>>> לאתר "הרווק"