מלכודת דבש

היה משהו מקומם באופן שבו מבקרי הטלוויזיה התייחסו לעונה הראשונה של "הכל דבש". כולם דיברו על כנות מפתיעה, בוטות מילולית מרוממת נפש, טשטוש הגבולות בין החיים לטלוויזיה. היה קל לכולם לאהוב את המופרע של הכיתה ששבר כיסאות על העולים החדשים, משך בצמה של המורה, קילל את המנהלת ועשה צלילים מעצבנים עם הגיר על הלוח. היה קל לכולם לשכוח שזו לא חוכמה גדולה לעשות את כל הדברים האלה, כי בז'אנר כמו ריאליטי, סתם לדוגמה, מקבלים מנה גדושה של אותו החרא. ובכלל, מי האידיוט שקבע שטלוויזיה טובה חייבת להיות כנה או בוטה או "אחרת"? אולי טלוויזיה טובה היא דווקא זו שמשקרת לך כל הלילה, מדברת אליך ברכות ונראית בול כמו האחרות, עד שאתה נרדם עם השלט ביד?

ועזבו את הטלוויזיה, אם היא טובה או רעה. ועזבו את שאלת התסריט, אם חילופי ה"בן זונה" ו"בת זונה" בין יעל פוליאקוב ויוסי מרשק – במהלך סצנה שהיא ריאליסטית עבור מעריצי "הכל דבש" וסוריאליסטית מאוד עבור לא מעט אנשים אחרים – תורמים ל"מצחיק" ול"אמיתי" או גורעים ממנו. השאלה היא לא אם "הכל דבש" טובה או לא, כי ברור שהיא כן. השאלה היא שאלה של גבולות טרגי-קומיים, גבולות של מציצנות משפחתית, גבולות של סחיטת רגשות.

בואו נראה אתכם מלכלכים על סדרת דרמה שכל קודמיכם שיבחו בלי הכרה. ונראה אתכם אומרים מילה רעה על פרק פתיחת העונה החדשה, כשבמרכזה עומד גיבור תרבות, פולחן ישראלי, פולי הגדול בכבודו ובעצמו – ועוד כזה שנמצא עמוק באדמה. תשכחו מכל זה, תשכחו מהאיכות של הסיפור, הטקסט או המשחק. רק דמיינו כמה הייתם אוהבים את הילד המופרע של הכיתה – זה שהחביא לכם את הצפרדע במגירה בשנות השמונים או שבר לכם את האייפון בשנת 2010 – אם הוא היה בוכה על אביו המנוח, זה שעומד בצד ימין של המסך, ליד שייקה וגברי.

"הכל דבש", 22:15, ערוץ 2

אומה משמימה

ממש לא פשוט להביא פוליטיקאי לאולפן בתקופה שבה אין בחירות לראשות הממשלה או פריימריס או סתם הזדמנות פז לחבוט במי שנמצא בשלטון מתוך האופוזיציה. ב"מצב האומה" זכתה ציפי לבני לליטופים לצד עקיצות בנושא נשים, קדימה, אפללו ומופז, אבל יצאה בסך הכל בסדר מכל העניין. אחרת, כמובן, לא היה לה שום אינטרס להגיע. מה, האם הציפי לא סבלה מספיק בשביל לחטוף עכשיו בראש בפריים טיים של ערוץ 2?

וכשאין שם את הציפי שתקבל בראש, כי היא, כאמור, חייבת לצאת בסדר, צריך להסתפק באורנה בנאי שתפגין קצת הומור עצמי ("כך בעטו אותי מ"ארץ נהדרת" לטובת שני כהן") ובגורי אלפי שנכנס לנעלי הבדרן החמוד שמצחיק בעיקר בזכות טכניקה מצוינת. ואם שליין ואביבי פחות זורמים תמיד יהיה שם עזאם עזאם בקטע מביך במיוחד כדי להשלים את המתכון הביתי של עוד תוכנית סאטירה בינונית מינוס, בלי פורמט ובלי שיניים.

"מצב האומה", 21:30, ערוץ 2