חוג הסלון
"דיבור חדיש", תוכנית התרבות היומית החדשה של ערוץ 8, מתהדרת באווירה אייטיזית ובבחירות מאופקות, אבל דווקא השנינות והליהוק שלה הם שהופכים אותה לחבית חומר נפץ פוטנציאלית
יש משהו קסום ב"דיבור חדיש", תוכנית התרבות והאקטואליה החדשה של ערוץ 8, ולא רק בטייטל שמרפרר לצמד הדאנס Modern Talking (ואף יותר לתרגומים המסורבלים לעברית על גבי התקליטים שיובאו בשנים אלו לארץ), אלא כל אווירת האייטיז הכללית שבה התוכנית ארוזה: גרפיקת הניאון במעברים, הריהוט המינימליסטי באולפן, והעובדה שאסף הראל ומירי חנוך, המנחים, משתמשים בדפדפות צהובות עבור הליינאפ של התוכנית. נראה שהסממן היחיד לכך שמדובר בתוכנית שמצולמת בתחילת העשור השני לשנות האלפיים, הם מסכי הפלזמה ברקע.
כנראה שאותה צניעות שגזרו על עצמם שם במערכת התוכנית, היא בדיוק מה שהופך אותה לרוולנטית. לא צריך מעברים פומפוזיים, אולפן בעיצוב של איקאה וכרטיסיות בעיצוב מלוקק שעליהן רשומות השאלות למרואיינים ולאורחים. הסוד, כך הוכיחו בפרק הבכורה, הוא בנפשות הפועלות, או בראשים המדברים, אם ממש בא לנו לשחק על רוח התקופה.
כל אחד מהדיונים שהתקיימו בתוכנית הצליח להגיע למחוזות אינטיליגנטיים שבדרך כלל לא נוטים להגיע אליהם כשמתעסקים בתרבות פופולרית שנעה בין העונה החדשה ל"ארץ נהדרת" לבחירת "Californication" לשיר העשור של גלגלצ.
מתאמצים בשביל 2020
בהקשר הזה, ראוי לציין לטובה את הליהוק של איל רוב בתור מבקר המוזיקה של התוכנית. הן כמוזיקאי (סוליקו) והן כצרכן פעיל בתחום, הוא מגיע עמוס בתובנות שמתחברות לו לבסיס חזק של אהבה והבנה של חלק רחב מהסקאלה המוזיקלית שרלוונטית לתוכנית שכזאת. אז נכון, בינתיים נתנו לו לדבר גלגלצ, אבל לא רחוק היום שבו יחזור למסך מישהו שיחנך את הצופים את המוזיקה שהכי נכון להוריד. אולי ככה בסיכום העשור הבא ייבחר שיר פחות מביך.
על עמדת מבקרת הטלוויזיה הוצבה הסופרת והעיתונאית תמר גלבץ, שהתייחסה ל"מועדון ארוחת הערב" בהגשת חיים כהן ומארינה מקסימיליאן בלומין. גלבץ קבלה על כך שלמרות שמדובר בפאקינג תוכנית בישול, מארינה לא טרחה אפילו לטעום מהאוכל שהוגש שם (רמז מהמערכת: כנראה שהיא אכלה כבר בבית). מהרזומה של גלבץ כמבקרת טלוויזיה, תסריטאית ועורכת "המעגל הקטן", התוכנית הראשונה שתעלה לכם בראש אחרי צפייה ב"דיבור חדיש", אין ספק שהיא עוד תהפוך לאחד מעמודי התווך של התוכנית.
הארץ שלנו
לצד אלה, שולבו ב"דיבור חדש" גם שיחות קצרות על פוליטיקה וענייני השעה שלאו דווקא מתכתבים עם תרבות, ביניהם איווט ליברמן והקפאת ההתנחלויות. התובנות אמנם היו על הגבול שבין שנינות לנשכנות, אבל המעבר מדיבור על שטחים שמעבר לקו הירוק להמלצות על ספרים ומוזיקה, למשל, היו מהירים מדי מבלי לתת לצופה זמן למקם לעצמו בראש את המסרים שהוא קלט כרגע. למרות זאת, נראה שבסיטואציה הנוכחית, של תוכנית באורך חצי שעה, זה המקסימום שאפשר לעשות, וגם את זה צריך להעריך – כי נכון להיום, אף תוכנית אחרת לא מסכמת כמעט בזמן אמת את אירועי היום באקטואליה ובתרבות, עבור אלה שלא רוצים שהתוכנית שסוגרת להם את היום תהיה מפלצת שמריירת על רייטינג.
הדקה וחצי שבה נתנו לילדים בני 7 בערך להקריא ציטוטים מ"האח הגדול" ולדלקם מודעות התנצלות שפורסמו ב"ישראל היום", היו כנראה השיא של התוכנית. חזק יותר מכל מערכון סאטירי וחצוף יותר מח"כ ג'מאל זחאלקה, הוא הראה לנו לרגע את הלכי הרוח שנושבים בגב של כולנו. וזה ממש, אבל ממש לא נעים.
אילו היתה משודרת בערוץ אחר, "דיבור חדש" יכלה להוות חבית חומר נפץ של פוטנציאל להפוך לתוכנית שלא רק מסקרת סדר יום, אלא לוקחת בו חלק פעיל. אבל על הבמה השקטה של ערוץ 8, יש לקוות שיהיה זה עניין של שבועות עד שהכל יתפרץ ויהפוך לחגיגה אחת גדולה, כי כשאתה על התפר שבין הידענות המעונבת של לונדון וקישנבאום לשיחות הסלון של "טינופת", המסלול לשם הוא כמעט ובלתי נמנע.
"דיבור חדיש", ימים ראשון עד חמישי, 22:30, ערוץ 8