הומר טוב

הוא עצלן, מרושל, וגורם לאסון בכל צעד שלו, אבל הומר סימפסון הוא הזכר האידיאלי - הוא תמים מכדי לפגוע בזדון, נאמן מכדי לבגוד וטיפש מכדי להפוך לרוצח סדרתי. לרגל 20 שנה לסימפסונס, סנונית ליס יוצאת גבר

הומר טוב | רשת 13

בראשית היה הג'נטלמן – אותו סריס נעים הליכות ונטול זהות מינית שהציב את גברי העולם בפני רף גבריות בלתי אפשרי. פגשנו אותו בסרטי וולט דיסני, לא פעם בדמות הנסיך – של שלגיה, של סינדרלה, היפהפיה הנרדמת ודומותיהן. גם אנשי משפחה או בני זוג הוצגו בעשורים הראשונים של הטלוויזיה והקולנוע כג'נטלמנים – מן תחליף אנושי לעץ ריחני לרכב. דמות נאצלת, נטולת מגרעות או מאפיינים מיניים שריח לימון עדין נודף ממנה וציפורים תכולות מרחפות סביב ראשה, בדרכה להציל נסיכה כלשהי או לפתור סיבוך בעלילה. תכונות אקסצנטריות, מגרעות או הומור, הודבקו על פי רוב לדמויות של חיות, יצורים אגדיים או רשעים. דמויות הגברים בסדרות כמו בוננזה, ווקר ומקגייוור, הוצגו תמיד כפוחלצים על אנושיים.

הדימוי הזה, שילדים וילדות גדלו על ברכי הפלסטיק שלו, לא הפך את חייהם של גברי העולם לקלים במיוחד. לך תכבוש את ליבה של אישה כשאתה מתחרה מול פנטזיה שלעולם אינה מפליצה או משהקת, לא שותה כוסית אחת יותר מדי ובאופן פלאי לא נאלצת להתמודד עם סוגיות כמו השלכת גרביים לסל הכביסה בסוף יום עבודה מיוזע.

נאבקים על הזכות לשחרר כפתור

מאז, למרבה השמחה, ראו המסך הגדול והקטן כמה דמויות שעזרו לגברי העולם במאבקם על זכותם להיות יצורים בשר ודם – כאלו שלא תמיד מריחים טוב במיוחד, ולא תמיד מצוידים בשיער מצוין. פרד פלינסטון מ"משפחת פלינסטון" הציג גרסה מטופשת וניאנדרטלית של דמותו של איש המשפחה. ארצ'י בנקר מ"הכל נשאר במשפחה" הציג קשיש נרגן ולא מקסים במיוחד, ואל בנדי מ"נשואים פלוס" סיפק פתח מילוט אידיאלי, כמעט, לגבר שרוצה לשחרר כפתור מול הטלוויזיה - הוא היה מטופש, עצל וגס רוח - לוזר אמריקני טיפוסי. אל, שהקים עם חבריו את אגודת "נו מאם" - "National Organization Of Men Against Amazonian Masterhood" היה אבן דרך במאבקם של גברי העולם על זכותם הצודקת להיות, ובכן, גברים.

אבל אם כל אלו היו סדקים בסכר הציפיות הגבוהות מגברי העולם, הרי שדמותו של הומר סימפסון היא זו שמוטטה את הסכר במו ידיה הצהבהבות. הומר מדגים מזה 20 שנה, פרק אחר פרק, מה זה באמת אומר להיות גבר. הדמות הזו, אליה נחשפות ילדות מגיל צעיר, שותפה במלאכה הגברית הקדושה עליה הצביעה בהצלחה "רמזור" – הנמכת ציפיות המין הנשי. את רוצה גבר? בבקשה, אבל אל תצפי שהוא יגיע עם כרכרה וסט מרכבות תואם. רוב הגברים מעדיפים לבלות כל שניה פנויה מול המרקע או בבר, המאכל האהוב עליהם הוא בירה, רצוי לצד סופגניה, או אפילו חמש כאלה. הם מפליצים, משהקים, נרדמים מול הטלוויזיה ומזילים ריר כשהם עושים זאת ועם השנים הם משמינים ומאבדים שיער. אם את לא רוצה לחיות עם זה - את מוזמנת לבחור באחת מהאחיות של מארג', או בשכן המצוחצח מדי נד פלנדרז. ובינינו – בנות, כולנו יודעות שהוא פסיכופט. דקסטר הבהיר לנו מה באמת מתחולל במוחותיהם של גברים כה איסטניסטים.

אם הוא לא משהק, הוא מסתיר משהו

אחרי שהסכר נפרץ, הופיעו דמויות גבריות מונפשות אנושיות ומלוכלכות בהרבה. בני "סאות'פארק" – למשל, הם הקצנה של דמותו של הומר. הם לא רק שלומיאלים. הם ממולחים, מרושעים, חורשי מזימות פחדנים וחלשי אופי. קרטמן לא רק ישהק בסלון הבית, הוא יעשה את צרכיו על שולחן המורה (כדי להימנע מקרב אגרופים עם בת). הם לא יסתפקו ב"כמעט אסונות", אלא יהרגו את קני פרק אחרי פרק, המנוולים. גם פיטר גריפין, גיבור "איש משפחה", הוא גרסה מוקצנת של הומר. הוא הרבה פחות תמים ממנו ובניגוד להומר, לגריפין יש צד מרושע. אם הומר מזיק במקרה, גריפין עושה זאת בכוונה. המתיחות האכזריות שהוא מעביר את בת זוגו, שבמהלכן הוא כמעט הורג אותה פעם אחר פעם, עוסקות בעקיפין בסוגיות כמו אלימות במשפחה.

אם אי פעם תהיתם איך יראו גברים שגדלו על ברכי מודל כמו הומר סימפסון, פריי מ"פיוצ'רמה", (סדרה נוספת מבית מאט גריינינג, יוצר "משפחת סימפסון") מספק את התשובה. פריי הוא תצוגה מטפורית של עתיד הגבריות: לוזר עצלן ומכור למשחקי וידיאו, בעל חיי אהבה כושלים. פריי אינו טיפש כמו הומר – הוא פשוט אסקפיסט בכל רמ"ח אבריו המונפשים. הוא עבד לתאגידים, שהחליף את כישוריו הבין אישיים בהתמכרותו לטכנולוגיה. אם אתה גבר מבריק ושאפתן – אתה מטורף, מבהירים יוצרי "פיוצ'רמה" בעזרת דמותו של פרופסור פארנסוורת'.

הומר סימפסון הוא חלוץ במאבק הנצחי על זכותם של גברי העולם להיות גברים – ולא בובות שעווה. ולנו, בנות, עדיף ככה. אל מול הדון דרייפרים של העולם – הגברים המהוגנים למראה בעלי העבר האפל והחיים הכמוסים – הומר סימפסון הוא גבריות גולמית. אצל הגבר הצהוב הזה – מה שאת רואה זה מה שאת מקבלת. נכון, הוא דביל, הוא מסריח והוא כל כך מגושם עד שהוא מתקרב להשמדת העולם פעמיים בשבוע. בגללו ספרינגפילד עמוסה בקרינה גרעינית וריקה מאלכוהול. אבל הוא לפחות לא מסתיר ממך זהות שלמה, לא שוכב עם כל מנהטן וחברתה הטובה ביותר באמתלה של פגישות עסקים, ולא מסתיר ממך תחביבים צבעוניים כמו "להיות רוצח סדרתי". גם זה משהו.

"משפחת סימפסון" חוגגת 20 שנה

>>> איך ארצ'י באנקר ואל באנדי הפכו להומר, ליסה, בארט ומארג'?
>>> למה הסימפסונים הם המארחים הטובים בעולם?