טרגדיה פיליפינית

איך שי שר לאביגיל שנייה לפני ששלח אותה לחבריה המושבעים? כשאת יפה את לא בוכה. שי יקירי, עזוב את זה שלטעות בשיר הזה זו בורות לשמה, אך טעות נוספת יש לך. אביגיל מאוד יפה. גם כשהיא בוכה. ולשמחתך, ולא לשמחתי, העגלגלה משבט מנסאקה כבר לא תגיע איתך לגמר.

אביגיל הייתה אמורה להיות שם בגמר עם שי, לזכות במיליון ולהשקיע אותו בבית החלומות שלה ושל טומי, במושב במרכז הארץ, 2.4 ילדים וכלבלב (אפשר גם לאמץ את אוהד במקום). טומי ואביגיל הם רומאו ויוליה (או כמו שליעד, האינשטיין, כינתה את הזוג של שייקספיר, רוברט וג'וליה) של הפיליפינים. אז נכון שלפעמים אביגיל חושבת, כמו כל בחורה במערכת יחסים עם הפריטי בוי הפרטי שלה, שהוא טוב מדי בשבילה, ורוצה לזרוק אותו כדי להתקדם הלאה. אבל ברגע האמת, אני מאמינה לה שהיא לעולם לא הייתה נוטשת אותו. איך היא יכולה? היא באה לכאן כדי למצוא חתן, ואם מסתכלים ב"אבן שושן" על המושג "חתן יהודי כשר ושווה", סביר להניח שהתמונה של טומי נמצאת ממש צמוד להגדרה.

ובכל זאת, כמו בכל טרגדיה של שייקספיר, משהו כאן השתבש. המשפחה של רומיאו לא ממש קיבלה את יוליה. וכמו במחזה ההוא, לא הייתה להם סיבה מספיק טובה לא לקבלה, זה פשוט שהרשע התורן החליט שהיא לא באה לו טוב בעין. ובאותו אבן שושן, מול ההגדרה של הרשע התורן, ניצבת בגאון תמונתו של טלכו.

דן מנו מפלסטיק זול

כולם חושבים שטלכו בכיס שלהם, כולל האינשטיינית שהולכת אחריו באש ובמים וסוחבת על גבה שק אמרות חוכמה תוצרת רמת ישי. והוא כנראה עשה כבר את האקזיט הרוחני שלו מחברת ההייטק בה הוא עובד, וזו הסיבה שבגללה הבטיח לה את המיליון. רק האיינשטיינית יכולה אשכרה להאמין לו שלאחר שהצ'ק יופקד בבנקו של טלכו (חרוז מהמם), תתבצע העברה בנקאית לחשבונה.

אין שום דבר חינני בטלכו. אפילו לא שם החיבה שהדביק לעצמו. הוא פשוט חיקוי עלוב שיצר לשני שורדים מוצלחים ממנו בהרבה, מיסטר מנו ומיסטר אלפר. שני אלה אמנם פעלו בזדון, ירקו כל שלוק של מים מורתחים מכל באר ששתו, אך עם זאת, היו מלאי הומור עצמי, רוויי מודעות ומגובים בטונות של חינניות. טלכו, שמבצע כל מהלך, אפילו הקטן מביניהם, במקסימום פאתוס כאילו היה שמעון פרס בשיחת טלפון שניה לפני יציאת המטוס ההוא לשחרור השבויים באנטבה, יוצר אנטגוניזם מוחלט אצל כל בר דעת הרואה טיפה מעבר לאסטרטגיות סוג ז'.

אי משלה

והרי אין שם אף אחד שיוכל לעמוד מולו. ליאורה, שבעבר נתתי לה את הקרדיט להיות הקונטרה הנשית והחזקה שלו, נופלת בפחו של כל אחד היורק לכיוונה איזושהי הבטחה להמשכיות. ואני חשבתי, ליאורה דרלינג, שאת בעד הכוח הנשי. הרי בכל הזדמנות שניתנה לך צייצת אמרות פמיניסטיות מלאות ברבורי איזון נפשי ושרירי רצפת אגן, אז איך לעזאזל את נותנת להייטקיסט שבטוח שהוא צ'ה גאוורה לבלבל אותך? וכל כך רצית שלישיית בנות בגמר, ואם אכן היית מגיעה לאותו גמר עם אביגיל והדס עוד היה לך איזשהו סיכוי. אך גברת נושמת, צוחקת, מחייכת, אם תגיעי אליו עם שי סביר להניח שסיכוייך הנשיים יעבדו לרעתך.

שי מתמיד בדרכו המניפולטיבית אך המתונה כבר מההתחלה. כולם חושבים שהוא הבוחש הראשי אבל לאף אחד אין עובדות ממשיות נגדו, והספק הסביר פועל לטובתו. הוא נותן לכולם להתלכלך בבוץ הפיליפיני בשבילו. שבוע שעבר הייתה זו ריקי שטינפה ידיה למענו, לפני שבועיים זיו השקיע מאמצים בשבילו ואתמול עשה זאת הרשע טלכו.

בהדחה השנייה והמפתיעה בה כולם ישבו חסרי אונים, מעבירים מבט בין אחד לשני בתקווה שמשהו ישלוף מצפן שיראה להם איפה הצפון, אוהד הודח. למרות ההסכם מלא המתח המיני עם האינשטיינית ולמרות ברית הגברים האיתנה עם טומי הלך לו, מבלי ששמנו לב, הבחור הכי לא אסטרטגי בשבט.

סביר להניח שגם גברת כפינה הקטנה, סופרת בפוטנציה, מלכת החיוכים מלאי התום וחוסר הביטחון לא תגיע ליום הגמר המיוחל, וחבל. אילו רק הייתה ממירה את פניני החוכמה שלה בביצים, היינו יכולים לקבל קליימקס של ממש.