בית חרושת לשמועות

הוויכוח על סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר בעשור החולף הוא כמעט ובלתי אפשרי. אין בחירה בודדת או דירוג שיוכלו להתקבל בקונצנזוס מוחלט. יותר מדי סדרות מתפזרות על צירים של נישות תרבותיות, חברתיות ואמנותיות, כשכל אחת מצליחה לתפוס חלק אחד, אך לסבול מאחיזה רופפת בכל השאר. אף אחת מהן, כמעט, לא מצליחה להשאר עדכנית ורלוונטית מפרק לפרק, שלא לדבר על עונות שלמות.

נכון להיום, "אחת שיודעת" ("Gossip Girl") היא הפסגה בדור החדש של סדרות הנעורים. מה שהתחיל ב"The O.C" וב"מגרש ביתי", מגיע לתוצאה המוגמרת באחת מסדרות הדגל של רשת CW. ג'וש שוורץ, היוצר, הבין עוד במהלך העבודה שלו על "The O.C", שלא באמת משנה כמה טובים הדיאולוגים, השחקנים, או אפילו העלילה, הכי חשוב זה להראות לצופים שלך שאתה חף מקלישאות ולא מפגר מאחור בכלום - לא הדיבור, לא בפסקול, ובטח שלא בלבוש או ברפרנסים התרבותיים. כל אלה צריכים לשמור על הקצב מפרק לפרק, ולא להיות משהו מקובע שנסחב מתחילת העונה.

"אחת שיודעת" היא סדרה לקהל שמאמץ טרנדים, אבל עושה את זה בסטייל ועם טוויסט - לרוב הוא לוקח חלק בעיצוב שלה, במקרה הרע הוא צרכן פסיבי שיודע מה טוב בשבילו ועושה את הבחירה הנכונה: לאמץ בשמחה.

יש לכם הודעה חדשה

לקראת אמצע העשור, דרמות הנעורים התחילו לדעוך. אחרי הכל, איזה עניין אנחנו כבר יכולים לפתח בחיים של אחרים כשהם על מסך הטלוויזיה, כשבמקום זה יש לנו את הבלוג שלנו, ועוד מיליוני בלוגים אחרים, שמקשרים זה לזה, ויוצרים עולם וירטואלי משל עצמו? כל ההשתפכויות, התסבוכים, הצחוקים, האהבות, הנאצות והרכילויות קרו באמת, מיום ליום. חוץ מתוכניות ריאליטי וסדרות איכות כבדות, את הדרמות שלנו אנחנו יוצרים בעצמנו, ודווקא התסריטאים בטלוויזיה (וגם בקולנוע) כבר היו רחוקים מדי מאותן זירות סוערות מכדי לתאר אותן בצורה משכנעת.

יוצרי "אחת שיודעת" היטיבו להבין זאת ובנו על זה את העולם שלהם. הם סגרו מעגל וחיברו את התקשורת הבין אישית של העולם הישן לתקשורת הוירטואלית של שנות האלפיים, ונתנו לסדרות נוער את מנת האנרגיה שהיתה חסרה להן. הודעת טקסט אנונימית מגיעה לרשימת תפוצה, זורקת פיסת רכילות עסיסות, ומשאירה את כולם להתמודד עם המצב. עד שהם יסתדרו, כבר יגיע הלכלוך הבא שיפרק את הכל מחדש, וחוזר חלילה.

היתרון של "אחת שיודעת" (מלבד כמה שחקניות ממש לוהטות והדמות של צ'אק בס) הוא החיבור שלה לעולם האמיתי. באופן שמאוד מזכיר תוכניות לייט נייט, ההתייחסויות לתרבות הפופ, למשל, הן אקטואליות ברובן - זה מורגש ברמת הפסקול והתבטא היטב באירוחים בעונה השלישית שנמצאת כעת בשיאה, עם השתתפות של ליידי גאגא וסוניק יות'. היופי בסדרה הוא שהמודעות העצמית בתסריט היא מספיק גבוהה בכדי לא להיכנס לסוגיות שעל סדר היום ברמה החברתית או הפוליטית (לפחות לא בשידור. מחוץ לסט, השחקנים פרסמו תשדיר למען אובמה) - היא כאן בשביל לעשות כיף.

לא מדברים איתנו על התחממות גלובלית, גזענות, או משבר כלכלי. את אלה אפשר לשמור לדרמות של רשת CBS. סדרות שמנסות ליצור הוויה שמשנה את התודעה נתפסות כקלישאות, סופן להגנז או להיות משודרות לאורך שנים עבור קהל של צופים רקובים מחשבתית שצריכים את הטלוויזיה כדי לגרום למשהו בראש שלהם לזוז. ב"אחת שיודעת" ההוויה היחידה היא לנסות ולשרוד בעולם שבנוי בתנאים כמעט אידאיליים (פאקינג ילדי עשירים באפר איסט סייד) אבל עם מכשולים מזדמנים שהופכים את הדרך למבוך, ויוצרים את השילוב המושלם בין טראש שפונה למכנה משותף ממוצע, לבין דרמה ברמה גבוהה - בדיוק מה שהיה חסר לנו כל השנים האלה.