מיסטר פינק

מדי האחיות הורודים שלבש כשביים פרק ב-ER, האפיזודה האבודה של תיקים באפילה ותפקיד הפסיכופת ב"זהות בדויה". הקריירה הטלוויזיונית של קוונטין טרנטינו

לא רבים יודעים זאת, אבל את החשיפה התקשורתית הגדולה הראשונה שלו קיבל קוונטין טרנטינו כשגילם מתחזה של אלביס פרסלי בסדרת הקאלט לקשישות "בנות הזהב". זה היה בשנת 1988, שנה בלבד לאחר שהשיק את סרטו הראשון והקצר "יום ההולדת של החבר הכי טוב שלי", ושלוש שנים לפני סרט הבכורה באורך מלא "כלבי אשמורת", שימלא את פיות המבקרים בשבחים. אכן, מתברר שגם הדרך להיות במאי הוליוודי גדול עשויה להתחיל בתפקידים מגוחכים.

מאז שמר טרנטינו אמונים לטלוויזיה כפילגש שלו, לצד אשתו החוקית – הקולנוע. ועד היום הוא ממשיך להשתעשע בה, בין אם כבמאי, כותב, או שחקן. לעיתים הוא גם משלב הכל יחד, סתם בשביל שיהיה מעניין. ב-2005, לאחר שביים את פרק הסיום הכפול בעונה החמישית של CSI, הוא אפילו אמר: "אני מעוניין לעשות סדרת טלוויזיה משלי. יש לי כמה רעיונות לסרטים שהיו ארוכים מדי - רוב האנשים לא בעניין של סרט בן ארבע שעות, אבל הטלוויזיה מתאימה לשאיפות שלי. באמת אפשר לעשות את הסיפורים האלה כסדרת טלוויזיה". כמובן שהאמירה הציתה מייד את דמיונם של מעריציו שכבר פינטזו על סדרת קיל ביל, או על עלילות האחים וגה מ"ספרות זולה". אבל עד היום כידוע זה לא ממש קרה, לצערנו. אחרי הכל, מדובר באיש בעל חלומות גדולים. הוא גם אמר פעם שהוא מת לעשות סרט על גודזילה, ועד היום יש כאלה שמחכים לזה בשקיקה.

אבל בניגוד לסיפור האהבה שלו עם המפלצת היפנית, לרומן של טרנטינו עם הטלוויזיה יש קצת יותר אחיזה במציאות. הפעם הבאה בה רצה לחבור למסך הקטן היתה בשנת 1993, לאחר שכבר היה מוכר בתור במאי "כלבי אשמורת", ומי שכתב את "רומן על אמת". באותה שנה הוא היה אמור לביים פרק של "תיקים באפילה" שנכתב במיוחד בשבילו. הבעיה הייתה שהוא סירב להצטרף לאיגוד הבמאים האמריקאים, והם בתורם הטילו ווטו על השתתפותו בסדרה.

כנראה כדי לפצות על החוויה המתסכלת הוא ביים בשנה שאחרי, במהלכה יצא גם "ספרות זולה", פרק בדרמה הרפואית ER, כשג'ורג' קלוני וג'וליאנה מרגוליס עדיין כיכבו שם. עם ג'ורג' קלוני הוא ישתף פעולה שנתיים אחר כך בסרט "משקיעה עד זריחה" שיוציא יחד עם חברו הטוב רוברט רודריגז. בפרק של ER לא נרשמה אמנם אלימות מיוחדת, שמאפיינת את יצירתו של טרנטינו בדרך כלל, אבל הוא בהחלט הצליח להתחבב על הניצבות שגילמו את האחיות בסדרה. לדבריו: "כשביימתי את ER לא רציתי לבלוט. כולם לבשו את כל הזבל הזה, ולא רציתי להיות יוצא דופן. החבר'ה של חדר המיון לבשו מדים ירוקים, אז לבשתי את אלה במשך יום. אחר כך לבשתי את המדים הכחולים של המנתחים לכמה ימים. בסוף לבשתי את המדים הורודים של האחיות, ואז הפכתי לגיבור על הסט. האחיות לא חשבו שאזדהה איתן. כשירדתי מהסט, הן הריעו לי. הן חשבו: "אוי אלוהים, הוא כזה קול"". ואכן, קול הפך מאז להיות שמו השני של טרנטינו. באותה שנה הוא גם ביים מערכון בתכנית "סאטרדיי נייט לייב" אותה הנחה ג'ון טרבולטה, שכידוע חייב את תחיית הקריירה שלו לטרנטינו.

גם ב-1995 המשיך טרנטינו את הפלרטוט שלו עם הטלוויזיה. בפברואר של אותה שנה הוא הופיע בפרק של הקומדיה All American Girl של ABC שעסקה בקורותיה של משפחה קוריאנית בארה"ב, והיתה הסדרה הראשונה של הרשת שנגעה בחיי מהגרים מקוריאה בארה"ב. טרנטינו גילם בפרק שנקרא Pulp Sitcom, על שם סרטו המפורסם דאז, משווק מכשירי וידאו ופושע, שאבי המשפחה משדך לביתו. את הבת גילמה מי שהיתה אז חברתו של טרנטינו, הקומיקאית מרגרט צ'ו. המשיכה של טרנטינו לתרבות המזרח הרחוק, שבאה לידי ביטוי במלואה בחלק הראשון של "קיל ביל" החלה להתגלות כבר אז, יחד עם השילוב בין צחוק לאלימות ופשע, שמאפיין את כל יצירותיו. בסוף אותה שנה הוא גם הופיע כמנחה בתכנית המערכונים סאטרדיי נייט לייב.

בשנים הבאות, מלבד הופעות במגוון תכניות אירוח כמו אלה של ג'יי לנו וקונאן אובראיין, לא נרשמה פעילות טלוויזיונית מיוחדת מצידו של טרנטינו. הפעם הבאה בה יפציע על המסך הקטן תהיה ב-2002, בשני פרקים של העונה הראשונה בסדרת המסתורין "זהות בדויה". בפרקים הללו הוא גילם פסיכופת מגלומן ורצחני, שמשתלט על משרדי הסוכנות של סידני ולוקח את עובדיה כבני ערובה. שנתיים אחר כך, כששני סרטי "קיל ביל" כבר חרכו מסכי קולנועים, הוא יחזור לסדרה באותה דמות לשני פרקים נוספים. פה אמנם לא הכיר טרנטינו שחקנים לסרטיו הבאים, אבל בהחלט זכה בתפקיד שתפור למידותיו.

אולי כדי לרכך את התדמית המפחידה שנוצרה לו ב"זהות בדויה", באותה שנה (2004), ביים טרנטינו גם פרק של סדרת הטוק שואו הקומית "ג'ימי קימל לייב". בשנה שאחרי טרנטינו ביים וכתב את שני פרקי הסיום של העונה החמישית של סדרת המשטרה CSI. בפרקים הללו ניק סטוקס, אחד מגיבורי הסדרה שנחשב לנשמה הטהורה מבין הדמויות, נחטף ונקבר בארון זכוכית, כשהחוטף שלו דורש מיליון דולר כדי לגלות היכן הוא נמצא. לאחר שראש העיר מסרב לתת את הסכום קת'רין ווילוז, דמות דומיננטית אחרת בסדרה, מגייסת את הכסף בעצמה, רק כדי שהחוטף יפוצץ עצמו בלי לקחת את המזומנים, ובלי לגלות לה היכן נמצא ניק. בסוף, לאחר חיפושים רבים, נמצאת האבידה, חיה בקושי. אכן, עלילה טרנטינואית למהדרין.

אבל כמו שכבר הבנו, טרנטינו לא מסוגל להסתפק רק באלימות, וחייב גם קצת צחוקים בחייו. לכן באותה שנה הוא מדבב דמות בפרק של סדרת סרטי האנימציה המד"בית Duck Dodgers, בה דמותו של הברווז דאפי דאק מגיעה למאה ה-24. מאז, כאמור, הוא השתתף בלא מעט תכניות אירוח, ביניהן תכנית הלייט נייט של קונאן אובראיין, בה דיבר לאחרונה על רצונו לקרקף את אובראיין ולדבר עם היטלר.

אגב, לדבריו של טרנטינו למרות מה שניתן היה לחשוב מסרטיו האלימים, הוא שונא סמים ואלימות, ומכור רק לאיסוף סרטים ישנים, ומשחקי קופסא של סדרות טלוויזיה ישנות כדוגמת "איי לאב לוסי". לכן יכול להיות שיום אחד יתחשק לו שיעשו משחק קופסא גם מתכנית שלו, ובהתחשב בעובדה שהוא מטורף קמעה, הוא עוד עשוי לעשות סדרת טלוויזיה רק מהסיבה הזו. בכל מקרה, אנחנו בעד.

>>> קוונטין טרנטינו בישראל: סיקור מיוחד