קופיקו מרגיש בלונדיני

"בפנים, בתוך תוכי, תמיד הרגשתי קצת בלונדיני". הציטוט הזה לא נלקח מתכנית מציאות שבה מחפשת פאריס הילטון חברה טובה חדשה, אלא מהעיבוד החדש של yes לסדרת הספרים "קופיקו" מאת תמר בורנשטין, שעתיד לעלות בלווין השבוע. בפרק זה מדביק הקוף האקסצנטרי שיער בלונדיני על פדחת שכנו המקריח, תוך שהוא דן איתו בקשיי ההזדקנות, בגעגועים לשיער ובתשוקה לבלונד, משל היה דמות בניפ/טאק.

מי שיש לו דז'ה וו שיקום. במהלך שנות התשעים כבר שודרה בערוץ הילדים סדרת טלוויזיה שהתחקתה אחר הקוף המגודל. מאחורי ההפקה החדשה של yes עומדים, למעשה, אותם האנשים, אבל ממש לא מדובר בשידור חוזר. קופיקו החדש התבגר – הוא פחות חמוד ומתוחכם יותר מבן דמותו מהניינטיז, ואת רוח השטות של גיל הילדות החליפו חוצפה ומרד נעורים. חוץ מזה, ההפקה החדשה משובצת בדמויות משנה צבעוניות ובהומור אקטואלי ושנון.

אם בגרסה הקודמת הגורם המתסיס העיקרי היה הקוף, הפעם המציאות סביבו איבדה מתמימותה. ילדי המשפחה (ממש כמו צופיהם), הם מבוגרים קטנים – הם ורבליים, עסוקים באינטריגות, בחפצים ובכסף. הם חצופים ועונים להוריהם בטונים שהיו מעמידים לקופיקו של שנות התשעים את הזנב.

מקפיצים את סף הגירוי

למה בחרה ההפקה לתת לקופיקו זריקת הורמונים? כנראה שכדי למשוך ילדים ולשמר את העניין שלהם, על תכניות ילדים עדכניות להשתמש בכלים ובשפה של סדרות למבוגרים. סדרה כמו "קופיקו" מתמודדת עם תחרות קשה מאד: קהל היעד שלה מכור לריאליטי ולטלנובלות, סף הגירוי שלו עלה והקשב שלו הלום משחקי מחשב, סוכר, קפאין וקרינה סלולרית. ביומן הצפייה של הילד הממוצע נמצאת הטלנובלה לילדים "כמעט מלאכים", תכנית המציאות התורנית, הטלנובלה הישראלית העונתית ומבחר אתרים מסקרנים.

בני 8-15 של היום מדברים בשפה שמנחילות להם אופרות סבון ומצפים לקבל מהטלוויזיה שלהם מנה קבועה ומורטת עצבים של תככים ומזימות. פחות מזה והם יזפזפו לערוץ אחר, או גרוע מכך, יגגלו את אתר המבוגרים החביב עליהם ויבהו בנעשה בו, לפני שימחקו את הקוקיז כדי שאמא ואבא לא יגלו. לצורך כך, משמש קופיקו בחירה אידיאלית לסדרת טלוויזיה – דמותו של הקופיף תמיד הייתה שובבה ומופרעת. כדי להתאים לאווירה הטלוויזיונית של ימינו, היה על הכותבים להקצין את התכונות האלו ולהשליכן על המשפחה כולה. לא שזה משהו שיוצרי "נשואים פלוס" לא עשו קודם.

אז מה הצעד הבא? האם בסדרת קופיקו שתופק בעוד 15 שנה נראה את הקופיף המופרע (אולי בגילומו של אסי דיין) במכון גמילה, בעודו מנהל רומן הומוסקסואלי עם הפסיכיאטר, תוך כדי אורגיות מזדמנות עם האחיות? אולי לא יהיה צורך בקיצוניות שכזאת - "קופיקו" כתובה היטב ומאוכלסת בכמה שחקנים לא רעים (טלי אורן המצוינת, רודי סעדיה ויוסי מרשק), היא מצליחה להיות שנונה לילדים מבלי לעורר בהוריהם דחף עז לטלפן ליצחק קדמן. היא מיועדת לצעירים, אך מבוגרים שיאלצו לשהות מולה לא יאבדו בדרך אונת מוח חיונית שתשמיד את עצמה מרוב שעמום.

קופיקו, כל יום בשעה 16:30, yes ג'וניור