"אתה המום, מאבד תחושת זמן ובראש שלך הכל קורה מאוד לאט"
בריאן קרנסטון, האנטי-גיבור של הסדרה המעולה "ברייקינג באד", אולי לא באמת יודע איך מרגישים כשעושים קריסטל מת', אבל הוא לפחות מכיר מצוין את תחושת הזכייה באמי. בראיון מרתק הוא מספר איך זה לקרצף גופות, לככב באחת הסדרות המפורגנות בארה"ב ובעיקר לגלם דמות שיכולה לגרום לכל אחד לאבד את זה. וגם: אין לנו מושג אם הוא יבוא לישראל, כי פשוט ויתרנו על השאלות המשעממות

"היום בו צילמנו את הסצנה שבה וולטר וג'סי מנקים את חלקי הגופה המפורקת של סוחר הסמים שהם הרגו, זכור לי כקשה במיוחד", מספר השחקן בריאן קרנסטון בראיון טרנס-אטלנטי לרגל עליית העונה השנייה של "שובר שורות", הסדרה המעולה בכיכובו. "היו יותר מכמה פעמים שחשנו בחילה אמיתית והיינו צריכים אוויר והפסקה. הכל בגלל שהאמנו שאנחנו שם, אוספים פירורים של מה שהיה פעם בן אדם – ומספיק להאמין".
הרבה פצצות סירחון נולדו בין יסודות הטבלה המחזורית מאז שקרנסטון כיכב כהאל, אבי המשפחה בסדרה הקומית "מלקולם באמצע", תפקיד שזיכה אותו בשלוש מועמדויות לפרס האמי, או כרופא שיניים מטורלל ב"סיינפלד", עד שנחת בתפקיד מורה לכימיה שהופך בן-לילה למכונת קריסטל מת' אנושית וקטלנית ב"ברייקינג באד", כשהוא מזגזג בין שיעול כמעט סופני לשליחת סוחרי סמים קיקיוניים לעולם הבא. הדמות שקרנסטון מגלם הוא וולטר וויט, איש אפור וכנוע, המגלה יום בהיר אחד שהוא חולה בסרטן סופני ומחליט, על מנת לדאוג לעתידה הכלכלי של משפחתו, לחבור לתלמיד לשעבר, סוחר סמים במקצועו, ולהשתמש בידע הכימי העצום שהוא מחזיק למטרות בישול קריסטל מת', אחד הסמים הממכרים והיקרים ביותר בהיררכיה הנרקוטית. משם, חייו יוצאים מכלל שליטה, והוא טווה לעצמו מסכת של שקרים, חיים כפולים וריגושים שלא חלם להרגיש.
למעשה, "ברייקינג באד" עשתה לקריירה של קרנסטון, 53, את מה ש"ספרות זולה" עשה לג'ון טרבולטה ואת מה ש"בנים אינם בוכים" עשה להילארי סוונק, אמנם על המסך הקטן, אבל זה הדבר היחיד שיכול להיות מוגדר כקטן בהופעתו האדירה של קרנסטון בסדרת של רשת AMC האמריקנית. למרות שעדיין יש רבים שמתקשים לגגל את הקשר שבין התמונה לשם ולתפקיד, הפרצוף של קרנסטון, 53, נהג לקפוץ מדי פעם – הרבה לפני "ברייקינג באד" – תודות לכל מיני תפקידי אורח, כמו "מלך השכונה", איך פגשתי את אמא שלך", "תיקים באפלה", וכאמור "מלקולם באמצע". אבל אפילו קרנסטון לא ידע שדווקא הטוויסט בקריירה – בחירתו להוביל סדרה שנדחתה אצל הרשתות הגדולות ונחתה בכבלים – היה זה שהביא אותו לראיון צפוף ב-nana10.
>>> של מי השורה הזאת בכלל?
"לרוב, אתה קורא את התסריטים של עונת הפיילוטים ולא מבין איך הם הגיעו בכלל לשלב פיתוח, ולכן הופתעתי כל כך מהפיילוט של 'ברייקינג באד' שהיה לא פחות ממבריק", מספר קרנסטון על הבחירה שלו בסדרה ולהפך. "הופתעתי עוד יותר לגלות שיוצר הסדרה זוכר אותי מפרק של 'תיקים באפילה' שעשיתי לפני עשור וזו הסיבה שהוא רוצה להיפגש איתי. 20 דקות הפכו לשעה וחצי, היה בינינו קליק מיידי וניהלנו שיחת פינג-פונג ארוכה לגבי הדמות, איך וולטר צריך להראות ולהישמע, פשוט הרצנו רעיונות. הרגשתי שאני מכיר אותו, את וולטר, שאני יודע מאיפה הוא בא".
- אתה מוכר לצופים ברחבי העולם בעיקר בשל תפקידיך הקומיים. האם הבחירה בתפקיד כה טעון היתה מודעת, מתוך רצון לשבור את התדמית המוכרת שלך?
"המזל שלי עם שבע השנים ב'מלקולם באמצע' היה מדהים. אין ספק שכשהגיע הזמן לסיים, הייתי מאוד שלם עם זה. לא ידעתי אם תהיה לי עוד הזדמנות לגלם תפקיד שכתוב היטב ואני מודה שכן חיפשתי משהו אחר, משהו דרמטי במטרה לשנות ולגוון. ואז וולטר הגיע אליי".
- וולטר הוא אדם רגיל ואפור, שמסתבך בנסיבות לא רגילות ובוחר לפעול בדרך לא שגרתית, אפילו מזעזעת. איך ניגשת לבניית דמות כה מורכבת?
"בכל דמות שאני מגלם, אני מחפש את הליבה הרגשית. אצל האל, הדמות שלי ב'מלקולם' זה היה פחד. הוא פחד מהכל ומכולם וכמובן שלקחתי את זה לכיוון קומי. אצל וולטר, הגרעין הוא הדיכאון התהומי. הוא תקוע, הוא בכלל לא יודע איך הוא מרגיש, הוא סתם את הגולל על רגשותיו והפך לבלתי נראה. לכן היה לי מאוד חשוב לשים דגש על המראה שלו כשבניתי את הדמות. שפם חסר חשיבות, משקפיים מאחוריהם הוא מתחבא, תספורת לא מעודכנת, בגדים מלפני 20 שנה בגוונים דהויים שגורמים לו להיעלם. אבל ככה הוא הרגיש. פשוט לא היה לו אכפת.
"בדיכאון, ישנן שתי דרכים: הפנמה מוחלטת או האשמה של כל העולם ואשתו בבעיות שלך. לי היה חשוב שהוא יקח את כל המטען הזה על כתפיו, לכן הוא הולך שפוף כל הזמן. האירוניה היא כמובן, שבגלל הנסיבות הנוראיות של חייו, דווקא כשהוא מאובחן עם סרטן סופני ונראה שעולמו חרב עליו, השתלשלות העניינים מביאה אותו למצב בו הוא מרגיש חי לראשונה מזה 25 שנה".
- וולטר עושה כמה בחירות קשות ומחרידות, האם אתה יכול בכלל להזדהות עם המהלכים שלו, האם הוא חיבר אותך לאיזשהו צד אפל שקיים אצלך?
"אני לא חושב שמישהו מאיתנו יודע איך הוא יגיב עד שאתה ניצב מול המציאות הזו. הבחירות של וולטר מפתיעות ומזעזעות, אבל כשחושבים על זה, בנקודה בה הוא נמצא, הן מצליחות להראות הגיוניות. מה שקורה אחר כך, כשהעניינים מסתבכים והוא אינו יכול לעצור את כדור השלג זה כבר עניין אחר. אבל אני חושב שזה מאוד נפוץ שדווקא בנקודות בהן אתה נדחק לפינה אתה מוצא את עצמך בוחר בחירות ומחליט החלטות שלא היית מחליט בשום סיטואציה אחרת.
"אני מאמין שבכולנו יש את הצד הזה שמסוגל להכל. שאפילו האדם הכנוע והשקט ביותר מסוגל, תחת הנסיבות הנכונות, להפוך למסוכן. וולטר הגיע למצב של אין מוצא. הוא לא חשב בכלל על הסבל של משפחתו ממחלתו וממותו בסופו של דבר. הוא רק חשב על כך שישאיר אותם חסרי פרוטה. וזה משהו שגברים לא יכולים לקבל. ואני יכול להזדהות עם זה. לפרנס את המשפחה שלך הופך אותך לגבר. כשזה נלקח ממך אתה מרגיש לחלוטין מסורס. וכשנותרה לו שנה וחצי לחיות הוא מסתכן לראשונה עבור משפחתו ופשוט עושה את זה. לעזאזל ההשלכות".
יש לי טקס שאני עורך בסיומו של כל יום צילומים. אני לוקח מסיר איפור ומנגב אותו ממני ביסודיות רבה ואז מניח מגבת חמה על הפנים שלי. אני מסיר ממני את הפנים של וולטר, ואת הבגדים שלו והטקסיות הזו מסייעת לי מאוד בלעזוב את הבן אדם הזה בעבודה ולחזור להיות בריאן קרנסטון
- בסדרה ישנן כמה סצנות קשות לעיכול, תאר לי יום על הסט או חוויה שזכורה לך כקשה במיוחד.
"יש לי טקס שאני עורך בסיומו של כל יום צילומים. אני לוקח מסיר איפור ומנגב אותו ממני ביסודיות רבה ואז מניח מגבת חמה על הפנים שלי. אני מסיר ממני את הפנים של וולטר, ואת הבגדים שלו והטקסיות הזו מסייעת לי מאוד בלעזוב את הבן אדם הזה בעבודה ולחזור להיות בריאן קרנסטון".
>>> של מי השם הזה בכלל?
ל"ברייקינג באד" עומדת להיות עונה שלישית, כך הוכרז באפריל האחרון, ובינתיים קרנסטון ניצל את הפגרה כדי לעשות קצת קולנוע ותוכלו לראות אותו ב"Red Tails" לצידו של טרנס האוורד, העוסק בסיפורם של הטייסים מטאסקיגי, שהיו השחורים הראשונים שהטיסו מטוסי קרב במלחמת העולם השנייה. וגם בסרטו של טיילור הקפורד "Love Ranch" לצד הלן מירן וג'ו פשי, על הזוג שהקים את בית הזונות החוקי הראשון בנבאדה. אבל בעוד שבקולנוע, מסתפק קרנסטון בתפקידי משנה, הופעתו המבריקה ב"ברייקינג באד" הקנתה לו מועמדות בקטגוריית השחקן הראשי בדרמה, בטקס האמי הקרוב. בשנה שעברה, קרנסטון לקח הביתה את הפסלון ולמרות שעברה כמעט שנה, החוויה עדיין חקוקה היטב בזכרונו..
ואז קיפר סאת'רלנד אמר את השם שלי. יש את שבריר השנייה הזה שבו אתה יודע שהשם הזה מוכר לך, אבל אתה עדיין לא ממש מבין. ומשם, זו תחושה מאוד מוזרה. אתה המום, אתה קפוא ואז יש שילוב משונה של מהירות אור עם מהירות חילזון
"ואז קיפר סאת'רלנד אמר את השם שלי. יש את שבריר השנייה הזה שבו אתה יודע שהשם הזה מוכר לך, אבל אתה עדיין לא ממש מבין. ומשם, זו תחושה מאוד מוזרה. אתה המום, אתה קפוא ואז יש שילוב משונה של מהירות אור עם מהירות חילזון. אתה מאבד לחלוטין תחושה של זמן ולמרות שבראש שלך הכל קורה מאוד לאט, פתאום אתה על הבמה, ואתה לא יודע איך הגעת לשם. כל מה שרציתי זה להיות מסוגל להרכיב משפט קוהרנטי, להודות לכל מי שצריך להודות לא ולא לעשות מעצמי אידיוט".
"הייתי הסוס השחור", הוא מודה. "בכלל לא הייתי לחוץ, כי הייתי מועמד כבר שלוש פעמים על 'מלקולם' והתרגלתי לא לזכות. בהפסקת הפרסומות, הצלמים מתמקדים במועמדים שהקטגוריה שלהם עומדת להיות מוכרזת ואני זוכר שכשהצלם התמקם לידי, אשתי התחילה לנשום בכבדות וכפות הידיים שלה הזיעו ואני פשוט אמרתי לה: 'אל תתלהבי. בואי פשוט נהנה מזה'".
"שובר שורות" ("ברייקינג באד"), ימי רביעי, 22:45, yes stars Drama HD
>>> פיני אסקל חושב שוולטר הוא הדמות הראשית הכי מרגשת על המסך



