דורבן או קורבן?

אחרי שהעלו את אבי ביטר לדרגת קאלט בריאליטי ההזוי והקורע "אבי ביטר חי בסרט", התלבשו בערוץ ביפ על משפחת בובליל שטרם הספיקה, כנראה, להימאס על הציבור ולהצמיד ליוסי, עינב ושאר החבורה ההוללת מצלמות בעודם מתכננים את חתונתה של יורשת העצר.

כל מי שסלד מההמוניות והוולגריות שייצגו הבובלילים בזמן שהותם בבית "האח הגדול", אבל יצר המזוכיזם שבו עדיין לא שבע ממעלליהם – עומד להתענג על כל רגע מהיצירה הדוקומנטרית החשובה הזו, שבעיני הבובלילים בוודאי מוכיחה עד כמה הם חשובים אך למעשה מאירה זרקור פלורסנטי ומכאיב (אולי עם קצת נצנצים) על הבדיחה העבשה הזו שמסרבת להגיע לפאנץ' ולהיעלם מחיינו.

עינב בובליל ואסיר העולם הפרטי שלה, אלי בנישתי, מתכננים חתונה אבל נראים יותר כמו סוהרת ואסיר בכלא טורקי שכולל אינוסים על בסיס שעתי (ראבאק, כמה אפשר להתנשק?!), דקורציה בטעם רע והמון איציק קלה ברקע. בובליל מצטיירת כאדם תובעני, מפונק וכוחני, ואם בווילה עוד היו להתנהגות הזו הצדקות נסיבתיות, הרי שבעולם האמיתי זה פשוט נראה ונשמע רע. הצורך הבלתי נשלט לייחצן את אהבתה (לבעל העתידי, לקדוש ברוך הוא ולפלאשים) הופך אותה לקריקטורה גרוטסקית של עצמה.

"לפעמים הפינוק מגיע לה עד העפעפון", מעיד אביה הדורבן, שמצידו נראה כאילו נקלע לסיטואציה במקרה ורק רוצה שייתנו לו לעשן. הפתגמים וההתחכמויות של פאפא בובליל בקושי מעלים חצי חיוך – בעיקר משום שהם נשמעים פתאום מאולצים ומתאמצים – וכל השטיק מרגיש כמו מסטיק שאיבד את הטעם ובגלל שאין פח בסביבה, חייבים להמשיך ללעוס אותו בלית ברירה.

אז למה בכל זאת? בגלל הקריינות המבריקה והאינטלקטואלית של אלכס אנסקי המסתלבט בכיף בקולו הערב ובדיקציה מושלמת על המתרחש, ובעיקר בשל האשליה וחוסר המודעות המוחלטים של שבט בובליל לרמת הטראש אליה הם מגיעים. "שופרות, שופרות, שופרות. אני רוצה שכולם יריעו כשאנחנו נכנסים", אומרת בובליל למפיק החתונה שלה. אז למרות שיש כאלה שיאנסו למנוע מהבובלילים ולו דקת מסך נוספת, אנחנו נתקע בשופרות ונריע להם עם כניסתם, כי בסופו של יום רק אלו האנשים שיגרמו לנו להרגיש טובים יותר, איכותיים יותר, נעלים יותר והרבה יותר מרוצים מעצמנו.

"הבובלילים בדרך לחופה", ימי שישי, 21:30, ביפ

הפתגמים וההתחכמויות של פאפא בובליל מאולצים, מתאמצים ובקושי מעלים חצי חיוך וכל השטיק מרגיש כמו מסטיק שאיבד את הטעם ובגלל שאין פח בסביבה, חייבים להמשיך ללעוס אותו בלית ברירה