אח"מ אש

החלל שהותירה אחריה עונת ה-VIP המזורזת של "האח הגדול" השאירה כנראה את הצופים ואת מפיקי התוכניות כאחד, עם תיאבון גדול לריאליטי בהשתתפות אנשים שהמציאות מהם והלאה. אם אפשר לראות את מאיה בוסקילה בלי מייקאפ ואת אמיר פיי גוטמן כשהוא "מפזר אהבה" ארסית במיוחד לכיוונו של דודי מליץ, למה לא לדחוף את פלוגת המילואים הדשנה של ערוץ הספורט למטבחו הגיהינומי של שף עזרא קדם ולנסות לחנך את מי שסטייק, פירה ובירה הם מנת חלקם, בהלכות הגורמה. אז נכון, קופמן ושרף הביאו מהבית את רוח השטות הוולגרית שכה מאפיינת אותם, אבל הבריחה של קברניטי ערוץ 2 לעולם ה-VIP (בפעם השניה) בתוכנית ריאליטי שלמעשה רק יצאה מחיתוליה, פותחת צוהר לטרנד שקורם עור וגידים ברגעים אלו ממש, וכמו סוס טרויאני, עשוי למוטט את ז'אנר הריאליטי הרווחי מבפנים.

רוב תוכניות המציאות הפכו לדבר הכי חם על המסך בעשור האחרון בעיקר בשל העובדה שעסקו בכל מה שהוא לא פיקציה, סלבריטאיות, זוהר או פרסונות מזויפות. הן הראו לאנשים בבית את עצמם ולרוב אנשים נחותים מהם, שעשו את הלא ייאמן וזכו במיליון דולר, הפכו לזמרים מפורסמים או קיבלו תוכנית בטלוויזיה. ככל שהיית יותר נובאדי, כך עלו מניותך בריאליטי, במידה והצלחת להחזיק בו מעמד.

תופעת ה-VIP בריאליטי מעבר לים החלה כשתוכניות כמו "האח הגדול" ו"המתמחה" רצו כבר חמש או שש עונות וחיפשו דרכים לרענן ולשמר את הצופים. העובדה שקשת לא חיכתה יותר משלושה חודשים על מנת לדחוף לכם סלבס כלואים בווילה ומיד בתום שהותם בכלוב האוגרים הנוצץ דחפה לכם את אלון מזרחי למטבח, מפגינה זלזול בצופים ואפילו חוסר הבנה של חוקי הז'אנר.

סלב הוא סלב הוא סלב. בין אם מדובר בזיופי הארד קור כמו בוסקילה ושות' ובין אם מדובר בטעימות נוסח רון קופמן נטול הפוזות והגינונים. אם ב"כוכב נולד" או ב"הישרדות" מתכננים כבר את עונות ה-VIP שלהם, כדאי שיחשבו שוב. הקהל רוצה את האנדרדוג, את הסיפור האנושי ואת הזמן ללמוד ולהכיר את הזרים שפלשו לחייו. חכו עם הסלבס, יש לנו מספיק מהם ומחייהם במדורי הרכילות. תנו לנו ערסית ססגונית מאשקלון, יפיוף עם הומוסקסואליות מודחקת, חוזרת בשאלה עם חיבה לוויכוחים ומסרגות – ואנחנו מרוצים. עשרים הבחורות שאמורות לדוג את צביקה פיק בטנגה על אי הגלות, יכולות בינתיים לחכות.