עושה בר מצווה

אז איך אנחנו אמורים להתייחס לבר רפאלי כעת, אחרי שקיבלה חותמת איכות בליגה הטובה בעולם? מצד אחד, הרי לא נשכח ולא נסלח לה על כך שהיא טרפדה לצלמי הפפראצי את תיעוד (אפילו) אפו של ליאו דיקפריו, אלא אם כובע בייסבול נחשב בעיני צלמי הפפראצי כחלק אינטגרלי מהגוף. וכמובן, האמירות האנטי ישראליות ("למה טוב למות בעד ארצנו? עדיף לחיות בניו יורק") שגרמו לחלקכם לרכוש בובות וודו.

תוסיפו את העובדה שהיא כוסית על, שוכבת (כנראה) עם אחד הגברים היותר מבוקשים בעולם וגם עושה מלא כסף – ותקבלו עוד כמה סיבות מצוינות לירוק לכיוונה בכל פעם שאתם נתקלים בה על המדרכה. מצד שני, יש משהו נחמד בעובדה שיש לנו בחורה ישראלית שהכתובת לדוחות החנייה שלה עדיין נמצאת בהוד השרון, אפשר להיתקל בה בקניון מבלי לחכות שהיא תואיל להטריח את עצמה למקום הולדתה אחת לשנתיים, ועוד כזו שמדברת אנגלית רהוטה ושוטפת, לא מביכה אותנו בתפקידי גופה או מחבלת ומגרדת את רצפת בתי השימוש של אמריקאים חרמנים.

בר רפאלי היתה תמיד סוגייה מעניינת שנעה על קו התפר שבין קנאה לשנאה, בין הזדהות להוקעה, בין "תמותי, יא כלבה" ל"כל הכבוד, בר". רגע לפני שהוכרע הדיון לרעתה, היא עשתה סוויץ' במוח והבינה שהבית זה הבסיס לכל השאר. אצל דיוויד לטרמן אומנם לא עלתה העובדה שהיא ישראלית, אבל בכל שאר המקומות ציינו את זה. ובר, אולי לראשונה בחייה, הוכיחה לנו שזה בסדר מבחינתה.

אמש, אצל ליאור שליין, בר התנהגה כפי שלא התנהגה עד היום. החשדנות התחלפה בהנאה, הפרצוף החמוץ התחלף בצחוק שובב, הסלידה מהפפראצי התחלפה בניסיון כן ומתוק לשכנע שהיא צודקת. ואם תתבלו את זה בניסיון להיות משעשעת, נחמדה, אפילו צינית, תקבלו בר רפאלי חדשה – כזו שנלחמת בבזבוז המים, משגררת אותנו בכבוד, תצטלם איתנו בסלולר אם נבקש יפה, ותשמור לנו שק"ש בצד של ליאו על רצפת חדר השינה כשנהיה בסביבה וניתקע בלילה. אם אחרי ההופעה הלבבית שלה אצל לטרמן זה לא היה ברור, מאתמול זה כבר רשמי: בר רפאלי הרבה יותר שלנו משלהם.

>>>קפצתי קודם ללטרמן
>>>בחו"ל אוהבים ישראליות
>>>אהבה בשחקים: בר משגררת גם באוויר