הקקטוס של שרה

בימים האחרונים, כשמלחמה מתחוללת בדרום וחלקנו היינו מעדיפים לנתק לכמה רגעים את אינפוזיית הניוז המטפטפת לעורקינו דיווחים, תמונות ושמות, דווקא בימים האלו, קברניטי הטלוויזיה מעדיפים להשאיר את המושג אסקפיזם כמונח מילוני ואת הסאטירה הכה נחוצה מחוץ לכללי המשחק. מה עושים במקרה כזה? צופים בתכנים טלוויזיוניים לחלוטין לא פוליטקלי קורקטים על בעיות של מישהו אחר. רצוי האמריקאים. או במילים אחרות, צופים בשרה סילברמן, אחת משלנו ומשוגעת עם קבלות שלועגת, בועטת ורומסת את כל הנקרה בדרכה, אבל עושה זאת עם חיוך וחוצפה יהודית אוריגינלית.

פרק הבכורה של העונה השנייה של "התוכנית של שרה סילברמן" שעלתה אצלנו אמש, עסק בלי בושה באחד הנושאים הבוערים והמטרידים ביותר באג'נדה האמריקאית: שאלת ההפלות. שרה שלנו, עדיין מובטלת, עדיין בוטה עד אימה ובעיקר משועממת למוות, מצטרפת לקבוצה של נוצרים פנאטים המאיימים לפוצץ קליניקת הפלות בעודה מאמינה שהיא מצילה את חייהם של תינוקות. כששרה מבינה את פשר מעשיה ונזכרת בערגה מלווה בלחלוחית בשלוש ההפלות שעברה במהלך חייה הקצרים (כולל השיר "Time of your Life" של גרין דיי ברקע), היא יוצאת לעצור את התוכנית הזדונית.

בדרכה המיוחדת, המוטרפת וההזויה, מצליחה סילברמן בפרק בודד לומר את כל מה שעובר כנראה בראשו של אדם ליברלי, הבעיה (אם ניתן לקרוא לזה כך) היא שיטת ה"הפוך על הפוך" שבה נוקטת סילברמן. ההומור שלה, על כל צבעיו החתרניים, יכול בקלות לעבור לצופים רבים מעל הראש מאחר שהוא הכל מלבד ישיר ונהיר. בסצנות מסוימות, אותן חולקת שרה עם חבריה לסדרה, נדמה שאנו חוזים בחבורה של אנשים חסרי חיים בעלי לקויות קשות, אך עד מהרה מתברר שבין טיפות ההזיה והאבסורד חמקה לה סאטירה בוטה מאין כמותה על התנועה למניעת הפלות ואנשיה הקיצוניים, המוצגים, בעזרת שרה והסיידקיקס המוזרים שלה, כנלעגים עוד יותר.

לא בטוח שאצלנו בארץ מוכנים לעוף מוזר כמו סילברמן, המביאה את הרעיון של "לומר הכל על הכל" לשיאים חדשים. אבל אם תחפשו לברוח קצת מהריאליטי המעיק שהוא חיינו, וחפצה נפשכם בבחורה יהודייה מבית טוב, עם פה קצת מלוכלך וכזו שבחיים לא תחליף את התמונה בפייסבוק לדגל – מצאתם אותה. והיא קלה להשגה. אפילו היא אומרת.

"התוכנית של שרה סילברמן", רביעי, 22:30 , HOT3