לא לפני הילדים

אם אלה הילדים הבאים של ארצות הברית, אפשר לשכוח ממנהיגים כמו ג'ורג' בוש. לא משנה אם הם שחורים, אסיאתים, בלונדיניות או סתם כאלה שיש להם צלקת הארי פוטר עם החותמת 'מנהיג' על המצח – האומה האמריקאית יכולה להיות רגועה בעשרות השנים הבאות.

בין יציאות מבריקות של ילדים לנאומים שיכולים להביך את ברק אובמה, קשה להאמין שמדובר בזאטוטים בני שמונה עד 15. מדובר בילדים שניחנו בתכונות אופי מרתקות, כמו מנהיגות, הקרבה, רעות ועוד אמות מוסר שאמורים להיות חלק מאתיקה של קהילות בוגרות. כשארבעים הילדים מוותרים על הטלוויזיה לטובת שמונה תאי בית שימוש, אפשר לחוש במהפך. הדור שהתמכר לטלוויזיה מוחק אותה מסדר היום שלו. מצמרר.

תוכנית הריאליטי "ילדים לשלטון" (Kid Nation) הצליחה להשיג את שלה, למרות שיוצריה עשו כמעט הכל כדי להרוס את הקונספט הלכאורה-תמים שלה. ההתחלה לוותה במאבק עיקש של ארגוני ההורים ביוצריה בשל תנאי עבודה פיזיים ולא הגיוניים (14 שעות בשמש הקופחת של מקסיקו) לגילם של המשתתפים. גם הערכים המקולקלים שהיא מנסה להקנות – הבדלי מעמדות, שלטון אנטי-דמוקרטי, תחרותיות מוגזמת – יוצרים עיוות חינוכי שבאמת צריך לתת עליו את הדין.

אם זה לא מספיק מגיע פרס שמוענק אחת לכמה ימים בכל מועצת עיר – כוכב זהב בשווי 20 אלף דולר. הקלות הבלתי נסבלת של קבלת סכום כסף כזה בזמן כה קצר היא שיאו של עוד מוצר טלוויזיוני אנטי-חינוכי שיכול לסנוור ילד בגיל צעיר, לגרום לו לחמוד, לרמוס בדרך לכוכב את כל הערכים שניסו להטמיע בו עד אותו רגע ובעיקר לאבד כל פרופורציה בין עמל לשכר. אולי זה נחמד לראות ילדים שותלים איקליפטוסים ומייבשים ביצות, אבל ממש לא נחמד לראות אותם מאבדים את התמימות בדרך להבין איך ההורים עובדים עליהם בכל הנוגע לדמי כיס.

"ילדים לשלטון", ראשון, 21:15, HOT family