סבנה? סבנה

בלי להיכנס לרזולוציה גבוהה מדי, בלי להתמקד במערכון זה או אחר, בלי לפרק פריים אחרי פריים, אחרי התוכנית הראשונה – וזה באמת לא משנה כמה טובה או גרועה היא היתה וכמה תשתפר או תידרדר בהמשך העונה – המסקנה היא אחת, אייל: "ארץ נהדרת" היא תופעה לא פחות גדולה מ"ניקוי ראש" ופשוט מצוין (מטסוייין, אהוד) שהיא חזרה דווקא עכשיו.

בלי יותר מדי הברקות, בלי יותר מדי חידושים ובלי יותר מדי הדי צחוק בסלון, "ארץ נהדרת" הוכיחה שכל עוד היא עושה את מה שהיא עושה – יש מקום לשתיים-שתיים וחצי תוכניות סאטירה בשבוע. בעוד ש"שבוע סוף" מתמקדת בבידור בובליליסטי ו"עד הבחירות זה יעבור" הולכת נטו על בחירות, "ארץ נהדרת" עברה ללייב, כדי שחלילה לא ילכו להם לאיבוד כבר ביום שישי התכנים; היא מתעללת בפוליטיקאיה בתבונה (זכרונות מסבנה עושים לאהוד ברק רק טוב); והיא דורכת – גם אם זו פרובוקציה זולה ולא באמת אינטליגנטית – במקומות (מערכון "ישכור" על גלעד שליט) שעורכי העל של הכותבים הזוטרים לא כל כך אוהבים לדרוך בהם, כי "מה יגידו? ואיך יקבלו את זה?". אבל הם עושים את כל אלה באומץ.

הדבר המעניין ביותר שקרה אמש – ולא, שביתת הדרדלה של היוצרים והאיום להשבית את "ארץ נהדרת" אמש לא מספיק מעניינים במקרה דנן – היא התגובה המהירה של מולי שגב ל"שבוע סוף", שהלחיצה אותו לא מעט: המתחרים הולכים על בובליל, סבבה-סבבה ושאר אלמנטים בידוריים – אנחנו נביא להם בהפוכה פוליטיקה הארד-קור, נחזור להיות התוכנית הנשכנית שמישהו פעם הבטיח לכולם שנהיה, נדלל את המחוזות הבידוריים שאליהן הגענו בעונות האחרות וניתן לכולם לאכול את האבק שהשארנו מאחור.

וכך, בלי ליישר קו עם המתחרים שנושפים בעורפה כדי להקשות עליהם את התחרות, אלא בניסיון אמיתי להגביר את הקצב ולהמציא את השיטה מחדש – כי חיקויים, כותבים ומאפרים מעולים כבר יש להם – "ארץ נהדרת" בדרך לחזור להיות שיחת היום, להשכיח את ממשלת בובליל וה"סבבה? סבבה" המטופש של המתחרים ולהתמקד בדבר האמיתי.

הרייטינג של תכנית הבכורה מרקיע שחקים