קבוצת תמיכה

פסיכולוגיה בשקל היא כבר מזמן לא טרנד, אלא מכת מדינה. כל הטיפולים האלה – ממידן ועד דגן, מזוגי ועד שמינייה – הפכו את כולנו לפסיכים. אין טעם להקביל בין הטירוף שמתחולל לאחרונה בתוך החיתולים לבין הטירוף האינטימי שמתחולל בתוך הנפש, אבל אם בתיה ושולה יודעות שהטחינה של פרשת רוז בתקשורת יכולה להיות הסיבה העיקרית לרציחות שני ילדים נוספים – כנראה משהו רע עובר על הנפש שלנו.

ועכשיו, אחרי שעם שלם התמכר לספה, תוסיפו לריבה, פליקס, מידן, דיין, דגן, רייצס ושאר בשקל, את פרופסור יורם יובל. אומנם כבודו במקומו מונח – בכל זאת פסיכיאטר ונצר לפרופ' ישעיהו לייבוביץ' – אבל הפלטפורמה (HOT בידור ישראלי, בין דוקוסלב על אבי ביטר למפגש פסגה של אליענה בקייר עם איזו פנינה רוזנבלום) וזילות הז'אנר (יותר מדי, באמת יותר מדי) גורמים לתוכנית "שיחת נפש" להיראות כמו בדיחה.

בעידן שבו גיל ריבה מלטף פיזית את המרואיינים שלו וראובן דגן שוכב איתן, קצת מעיק לשמוע את הפרופסור חוזר אחורה כדי לזרוק בעדינות, "עליי זה לא יעבוד, את לא פסיכוטית", או "את לא חייבת לדבר על זה אם את לא רוצה לדבר על זה". הוא עדין מדי, גם במונחים מידניים. הוא אומנם יותר אינטליגנטי, אבל לא יותר עמוק, שכן מה כבר אפשר להשיג ב-24 דקות כשאתה יושב מול מרואיינים בונקריסטים כמו אילנה דיין. אז במקרה של שרה אנג'ל, כמו אמש, זה יכול לעבוד, מכיוון שהיא פה ג'ורה, לא דופקת חשבון לאף אחד. אבל בשאר המקרים – גם כשהפרופסור טורח להדגיש (מה אתה אומר?) שמדובר ב"שיחת נפש" ולא ב"טיפול פסיכולוגי" – זה פשוט לא זה. עד שאותם "מטופלים" נפטרים מהחשדנות הבסיסית, מהעקיצות על פסיכולוגיה ומשאר הקליפות (בעיקר אצל אילנה דיין), הרולר מודיע כי צריכים לסיים.

"שיחת נפש", א'-ה', 23:00, HOT בידור ישראלי