מלך ישראל
מעקב כוכב נולד: טעות בהצבעות, פרידה מיורשו של משה דץ, שיעור בעברית צחה וישראל אחד שאוהב שוקולד ועוגות גבינה

"מה זה זחוח?" שאל ליבי רן השבוע ב"כוכב נולד" והוכיח שבריאליטי "נקמת המחוננים", היה מצליח, כנראה, הרבה פחות. האם ליבי ניסה לשחזר את הרגע הגדול ב"הדוגמניות" בו שאלה אינס: "מה זה אותנטי?" למרבה הצער, התשובה לשאלתו של ליבי ניצבה ממש לצידו: צביקה הדר לא היה צריך לעשות יותר מאשר להצביע על עצמו, לומר לליבי "זה, יקירי, זחוח" ולדחוף בכוח בדיחת קומדי סטור כלשהי. את תכניות השבוע הנחה הדר כאילו היו ערב שירה בציבור במתנ"ס המקומי. הוא שילב בין מעברים קלושים לחיקויים תלושים. ברגעי השיא של התכנית עשה עיניים כהרגלו לאביה של מעין חג'בי ומישש את כתפו של יצחק קלפטר המבולבל, כאילו היה קלפטר נטליה אוריירו בתכניתו של דודו טופז.
זה שיר פרידץ
ניגש כעת לדקת דומיה. "כוכב נולד 6" לא תשוב להיות כשהייתה. איני מתכוונת לפרידה הכואבת מתכול עיניו של בנצוק או מהסיכוי של צוחבוי, ואפילו לא לנפנופה המוצדק של מושית בן ארית גמליאל. הרכינו ראש – מתן קאופמן כבר לא ישיר לנו סולו. הנצר הצעיר או המבוגר לשושלת דץ – תלוי איך מסתכלים על זה - נפרד מאתנו. מדץ לא יזמר עוד בפריים טיים עם חבריו, נערי המקהלה הפוחזים. הוא לא ירנן עוד ביצויעם חדשניים כ"פסוקו של יום" ומרגשים כשטיחון אמבט עבש. מדץ הצעיר נשלח למקום שבו נמצאת, כנראה, הקריירה של אביו הרוחני – משה דץ. כמה חבל שהכבשה השחורה של התחרות – אביב, הודחה לפניו.
אחר כך נראה, באביב
ואם כבר מדברים על אביב, זה הזמן לשאול: מה בוער להפקת כוכב נולד? התכנית אמורה להימשך עוד כחודש, אך אם ימשיכו להעיף שם מתמודדים בקצב הזה נישאר עם חצי ישראלנו בידינו בעוד שבועיים בדיוק. הדר הבטיח הפתעה חסרת תקדים בשבוע הבא. האם מבשלים לנו שם גלגל הצלה נוסף שיאפשר את חזרתו לתכנית של אביב היישר לגמר המוצדק: ישראליביאביב? אנחנו בעד!
השבוע חזינו שוב בפורמט התמוה - תכנית המכילה שידור חוזר של עצמה. שוב שרו המתמודדים דואטים שאחריהם נקמו הגרועים שבהם בצופים שלא הצביעו עבורם – ושרו פעם נוספת. מתח נרשם כשבירגיטה ומעיין הועמדו באופן מפתיע להדחה. במהרה התברר שמדובר בטעות בעיבוד נתונים (זה לא קרה כבר בעונה 3?) ובמקומן ריחפה החרב מעל רותם ובת חן . בגזרת הסולואים שר בנצוק את "הדרכים הידועות" במה שנשמע כחיקוי גרוע של שלום חנוך, כולל הר' המתגלגלת. עוז צוחבוי, ה Love Boy ששרד כנגד כל הסיכויים העניק באופן מפתיע ביצוע יפה לשיר שאינו המנטרה הקבועה שלו, "יש לי סיכוי". לדאבונו זה היה מעט מדי, מאוחר מדי.
ישראל רוצה ישראל
ערב המחווה ליצחק קלפטר הבהיר שאולי מוטב לנפות מתמודדים כמה שיותר מהר. התכנית סיפקה שלל ביצועים חלשים, משעממים וחסרי אישיות לכמה מהשירים היפים שבפלייליסט הישראלי. אפילו ליבי לא הצליח לספק את הסחורה כשביצע את "מה שאת אוהבת" - שיר שהתאים לו כלק שחור לציפורניו העדינות של מדץ. את הערב הציל ישראל בר-און, הבראוני הלאומי. הספייס קוקי המזמר הצליח, גם השבוע, להוסיף רגעי קסם לתכנית המשמימה. לאחר ראיון חד הברתי עם הדר העניק ישראל ביצוע מחוייך, מחופף ומיוחד ל"אני אוהב שוקולד" והוכרז שוב כמצטיין הערב.
הגוזלים שעזבו את הקן: בנצוק, צוחבוי. מדץ ותאיר גמליאל.
זייפנית השבוע: תאיר גמליאל בביצוע רגאי לא מדויק ל"רק אתמול".
מצטיין השבוע: הדואט המכוסח של ליבי וכרמל ל"נולדתי לשלום" בו התחברה כרמל לליבי הפנימי שלה. גם לכם זה הזכיר את ביצוע הפרסומת ל"עושה שלום" בלחן "עכשיו מעונן"?
ציטוט נולד
"כולם רוצים שירים דלוקים" (הדר בפרשנות אישית לגרוניך)
"לא צריך לחפור יותר מדי עמוק, מספיק שנהנים מאוד" (פיק בביקורת מוסיקה מטרידה)
"עומדות שתיים שהחיבור ביניהן כבר עושה לך משהו" (צדי על בירגיטה ומעין - בשם גברי ישראל)
"היה מתח מיני שזה תמיד נעים" (אוחובסקי בשיעור חינוך מיני)
"אנשים הולכים הביתה כמו זבובים" (לאיזה בית הולכים הזבובים, גל?)
"היא שרה, ככה, כמו שאנשים אוהבים לשיר" (פיק ברכיים בביקורת מנומקת)
"במקלחת אין מקום לרביעיית כלי מיתר" (הדר מבריק)



