השילוש הקדוש

כאילו לא חלפו רק יומיים מהיום שבו קברנו עוד שניים מטובי בנינו, דווקא תמונות ראשונות של מוריס טלנסקי מחדר החקירה פתחו את כל מהדורות שישי בערב - "יומן" בערוץ הראשון, "אולפן שישי" בערוץ 2 ודרוקר ושלח בערוץ 10. בכולם היה דיווח לקוני, וידאו ערוך של החקירה (כולם אף ציינו זאת בשם ההגינות) וכמה מילים שאמרו כלום ושום דבר על הפרשה הביזארית של אולמרט.

אהוד גולדווסר ואלדד רגב זכרם לברכה, קיבלו את המנה העיקרית של הערב מטבע הדברים בכל הערוצים. לפיד, בנימה מעט מתנצלת, הבטיח לעסוק בשני החיילים שחזרו בארונות השבוע, אבל לא רק בהם. מרוב שהבטיח "לא רק בהם", עסק החלק הארי של המהדורה בנספחי הסיפור (עמנואל רוזן בפגישת מחזור עם החברים של אודי, ד"ר אמיר בלומנפלד באולפן על הדו"ח שניבא את מותם, הורים שכולים הילדה שכועסים על גופת המחבלת מאוטובוס הדמים ב-79' והוחזרה כחלק מעסקת השבויים ועוד מיני נסראללה וגלעד שליט). דרוקר ושלח הביאו סיכום של שנתיים עם משפחת גולדווסר, במיוחד קרנית. כל האייטמים היו בנאליים להחריד ודווקא הערוץ הראשון הביא את ד"ר דני קפלן מאוניברסיטת בר אילן בביקורת על פולחן המוות, הקרבה על מזבח הרעות ושאר כותרות ומונחים מרתקים יותר.

מה עוד היה לנו? אצל לפיד, ארקדי דוכין חורז "אגו, לגו" בעזרת הגמדים הקטנים שלו, כלומר רבנים מחוג הקבאלה. אחרי היח"צ בעיתוני סוף השבוע לפרשת נתניהו, הוא הנוסע המתמיד החדש אחרי האולמרטורס, המהדורה הארוכה של לפיד מיקמה אותו בסופה. ד"ר מריוס גיא, המנתח הנדקר, בראיון בלעדי מן החלון (והשאלות לאשתו נשאלו מהחלון השני של הרכב! מדהים!). אצל גאולה מחפשים גאולה למצב המים. חוץ מזה ממש לא הרבה.

דווקא בערוץ 10, למרות שלח ודרוקר רגועים וממוצעים לגמרי, היו לינקים נסתרים לאשת השבוע, כלומר אשת השנה, כלומר (אהמממ) אשת השנתיים, קרנית גולדווסר. כן, שוב. גם אריק זאבי בדרך למדליה, ירה אג'נדה סדורה ("אני רוצה לצאת גבר"), דווקא בשבוע שבו נחקקה דמותה של יעל, אשת חבר הקיני המודרנית. אף עורך לא יצלח את מחסום קרני(ת), אף אחד. אפילו היחצנות המופגנת והבלתי מוסווית של "הייסקול מיוזיקל" - כתבת האורח של מיכל ינאי (גילוי נאות: היא מיוצגת על ידי סוכנות לוק, ממפיצי המחזמר) על אנשים שהפכו למפורסמים לפני שעשו משהו – מקבלת את הלינק הראוי ומזכירה לנו את השאלה החצופה אך מסקרנת שנשאלה קרנית או הייתה ראויה להישאל: האם את נהנית מהפרסום, מזה שמזהים אותך ברחוב, מזה שהיינו עושים אותך? אבל אהוד, אודי, טוש שלה, הוא היחיד שעניין אותה, גם אז וגם עדיין. ומי שלא ראה את ההספד המופלא שלה – שנכנס לפנתיאון לצד זה של נועה בן ארצי בהלוויית סבה יצחק רבין - לא ראה הספד מופלא מימיו. באחריות, כמו שאולמרט אומר.