באביב ימיו
ההלם, התדהמה והצער: אביב משולם, אחד מהמתחרים המוכשרים שידעה "כוכב נולד" עף בטרם עת. טור מחאה
תגידו לי, השתגעתם? כן, כן, אני מדברת אליכם, האוחזים במכשיר חורץ הגורלות - הטלפון הנייד, ששלחתם אס.אמ.אס תומך למתן קאופמן החיוור, לרותם כ"ץ החביב מינוס ושכחתם את אביב משולם. למקרה שאטמתם את אזניכם מול בדיחות הקרש של הדר, קבלו תזכורת: משולם, אחד מהטיפוסים המוכשרים והמעניינים שהעלתה בחכתה "כוכב נולד" בכל עונותיה, הולך הביתה באביב ימיו.
אני לא דואגת למשולם, הוא מוכשר, ממוקד וחכם - הוא עוד יראה לשוק המוסיקה המקומי מאיפה משתינה הכבשה בעלת האפרו השחרחר. מבין מתחרי העונה, הוא אחד מהבודדים אותם קל לדמיין כמוסיקאים פעילים בעוד כעשור. אני דואגת לנו – שניאלץ לסבול עונת "כוכב נולד" צפויה כמתן ומתקתקה ככרמל. השבוע צפינו בתכנית דואטים ובספיישל שירי ילדים. כל תכנית נמשכה כשעתיים ורבע - כנראה מתוך נסיון להפסיק את זרימת החמצן לתכניות המקור של ערוץ עשר ולתאי המוח של הצופים. העפתו של משולם מוכיחה שלפחות אחת מהמטרות הושגה בהצלחה.
מפרגנים
בשלב הדואטים אולץ כל מתמודד להעביר ביקורת על חברו לשירה. קיוויתם לראות ציפורניים נשלפות ודם ניתז על מסך הטלוויזיה? תיאלצו להמתין לישיבה הבאה ועדת החינוך של הכנסת. כאלו גילוי חיבה לא נראו ב"כוכב" מאז שאלון ליטבק וסשה גרישקוב שרבבו לשונות: "כשהוא מחייך יש לו עיקום פה", עפעפה בריגיטה לעבר ישראל שבתגובה השווה אותה, ובצדק, לתינוק של גרבר. האחיות גואטה התפייטו אודות עיני הכלבלב של בנצוק ואילו עדי ואביב לא יכלו להסיר את הידיים זה מזה. מתמודדים יקרים, אנא שכרו כמה פרקים ישנים של "פרדייז הוטל", שננו מלים כמו "אסטרטגיה" וקחו את דן מנו כקואוצ'ר. עונה שלמה עוד לפנינו ולרובנו אין מזרקי אינסולין בהישג יד!
עבר את הפיק
משהו לא טוב עובר על המאסטרו. המלתחה אותה מלתחה, אך למרות שהאור דולק, נראה שאין איש בבית – מאחורי המשקפים הכהים. פיק נראה מנומנם, משועמם ולא נופתע אם במהלך ביצועי המתמודדים הוא מלחין את האלבום הבא של שרונה ודניאלה. במקרה הטוב, משבח המאסטרו ביצועים בינוניים ובמקרה הרע, הוא מנסח שוב את מה שאמרו שאר השופטים, בטון משועמם יותר. "כששומעים שירים לא צריך לנתח, צריך פשוט לזרום עם זה", פרש פיק את משנתו על רגל אחת. סליחה, אתה לא כאן כדי לשפוט?
הזוג המוזר
בשלב הדואטים גויס לי בירן כדי להעניק למתן קאופמן שיעור מגניבות מזורז ומוצדק. למרבה הצער, או השמחה, הזיווג הפך במהרה לדואט מאזור הדימדומים. הביצוע המשותף ל"סימן שאתה צעיר" הוכיח דבר אחד: קאופמן הוא גימלאי חביב בגוף של נער. לאורך השיר כולו נראה מתן כאב אבוד שמנסה להשתלב בהופעת הרוק של בנו הפוחז. שילוב נגינת חליל הצד עם ליווי גיטרות חשמליות שנלקח מ"Basket Case" של גרין דיי שיווה לכל העניין גוון קאלט ביזארי. אין ספק שאלו החומרים שמהם עשויים טרוטונים מופלאים. הפתיעו בביצוע הזוגי הטוב של הערב רותם כץ וכרמל אקמן שהצילו זה את זה מהעפה בעזרת העמדה חביבה וביצוע מרענן ל"Heaven - עדן".
עוז צוחבוי הצליח לדרדר אפילו את מעין חג'בי למעמד טרום העפה, אך ניצל כשביצע שוב "את יש לי סיכוי". השיר הנפלא הוא גלימת הסופרמן שהופכות את צוחבוי מנער קפוא לזמר נשמה פוטנציאלי. למרבה הצער, זו איננה תוכנית "יש לי סיכוי נולד", ובקרוב הוא יאלץ ללמוד לשיר גם שירים אחרים. ולא, ההפשרה החלקית שלו בספיישל שירי הילדים לא שכנעה אותי.
היינו ילדים – זה לא היה מזמן
בניגוד לשופטים, לא התרגשתי מהפסטיגל המאולתר של כוכב נולד. נכון, במסגרתו בוצעו שירים משובחים שלא היו נבחרים אחרת, אך הוא גם זימן שלל ביצועים מתיילדים, מתקתקים ומאולצים מדי. לי בירן בלט כהרגלו כשהעניק ביצוע יפהפה, רגיש וקורע לב לשיר הזכרון "טוליק". גם אביב משולם בלט לטובה - כששר את "נתפייסה" הלחן של קראוס ישב עליו טוב כמעט כמו האפרו המפורסם. מי שאכזב היה דווקא נער הפלא ישראל בר-און שזייף לכל אורך "ריבים קטנים" ונראה מחופף ומטושטש מתמיד. יש לו נוכחות בימתית, אבל האם מניירות דרמטיות קלושות יוכלו לחפות על זיופים צורמים? את התשובה לכך יקבעו, כנראה, המעריצות זריזות האצבעות.
הגוזלים שעזבו את הקן: אביב משולם והאחיות גואטה.
מצטיין השבוע: לי בירן, שבשביל לשמוע אותו היה שווה לצלוח אפילו את בריגיטה בתחפושת רוני סופרסטאר.
ציטוט נולד
"אביב תעשה לי כבש" (עדי אבישי מבריקה)
"ילד קטן, אבל חבילה גדולה" (הדר בהתקף פידופיליה מול תמונת ילדות של רותם כ"ץ. יצחק קדמן - לטיפולך)
"הייתה לכן זוגיות נחמדה?" (הדר חוקר את חיי האהבה של תאיר ובת חן)
"נוף, זה מה שאני בשבילך?" (בנצוק זועק את זעקתם השווים)
"גל, מה אתה אומר, האם המקהלה הייתה עליזה מספיק?" (הדר מרים לאוחובסקי. להנחתה)
"הייתי ילד חנון, פולני, רציני" (פיק בווידוי קורע לב)