החמישייה המקאברית

מאז שירד המסך על "החמישייה הקאמרית", נעשו בתעשייה לא מעט ניסיונות לשחזר את הנוסחה החד פעמית המורכבת מקאסט מבריק, נכונות להתעסק בנושאים שנחשבו למוקצים וכתיבה חדה כתער. תכניות מערכונים באו והלכו וגם אם חלקן היו לא מזיקות בעליל ואף חביבות (דוגמת "קצרים"), נוצר געגוע להומור שאינו מובן מאליו, לא מלווה בצחוקים מוקלטים ומצריך מהצופה הפעלת תא מוח או שניים. "מקום לדאגה", תכנית המערכונים החדשה של ערוץ 10, מאוד רוצה להיות "החמישייה" כשתגדל, ואם לשפוט לפי הפרק הראשון, אם תזכה לעוד ליטוש, הידוק וגיבוש מצד יוצריה, יש לה סיכוי ממשי לעשות זאת. גם הקאסט – האלמוני ברובו, למעט דביר בנדק ומעיין בלום ("גם להם מגיע") – עושה רושם טוב ונראה מבטיח, אבל רק ימים יגידו אם יצמחו כאן כישרונות מזן מנשה נוי ושות'.

קשה שלא לחוש שכבר ראינו הכל. האם ישנה פרה קדושה ברפת הטלוויזיונית שטרם נשחטה? נדמה שאין מנוס מכך שיוצרים צעירים הפונים לקהל שאוהב את ההומור שלו שחור ומרושע, ימתחו את החבל יותר ממה שכבר נמתח על מנת לעורר עניין ולהחזיר את הצופים מדי שבוע. אל תשכחו, עד לא מזמן, גם רצח רבין היה מחוץ לתחום ועכשיו מחפשים יוצרי הסאטירה המושחזים את הקו האדום הבא שעליהם לשאוף לחצותו פעם אחר פעם. מי שנמשך מלכתחילה לתכניות מסוג זה הם אנשים עם בטן ולב חזקים שרוצים שיזעזעו אותם ואף דורשים זאת. מערכון כת השטן שבו הנערים עטויי השחורים והשלשלאות מתפננים בבית הקברות עם משחק של רולטה רוסית היה הדבר הכי קרוב לאפקט "וואו" שקיבלנו בפרק הבכורה. למה? כי הרולטה הסתיימה במוות של נער צעיר וזה לא ממש הזיז לאף אחד. צחוקים.