החטא ועונשו
גדי סוקניק עבר מיונית לוי לצבים. אולי בגלל זה הוא נראה קצת לא מחובר לשעשועון "הפוליגרף". לשקר אין רגליים, לליבי בגנו דווקא יש
הקונספט של "הפוליגרף", השעשועון החדש של רשת בהנחייתו של גדי סוקניק, נשמע, על פניו, לא רע בכלל. המתמודדים נשאלים מבעוד מועד 50 שאלות פולשניות בבדיקה במכונת אמת ומתבקשים לענות עליהן בשנית, הפעם מול עיני יקיריהם הנמצאים באולפן. אם תאמר אמת, תקבל כסף, אבל אם תיתפס משקר, תחזור חיש מהר לאלמוניותך נטולת הממון. הפוטנציאל עצום: חשיפת סודות, שלדים שקופצים מארונותיהם ושוב, בפעם המי יודע כמה, אנשים שמוכנים לעשות הכל בשביל כמה ג'ובות. אבל התוצאה מאכזבת, מביכה ובעיקר מעוררת תהיות לגבי המנחה גדי סוקניק ובחירותיו המקצועיות.
באולפן שבו התפאורה חסרת מעוף ונראית כמו גלגול הייטקי של "מקבילית המוחות" המיתולוגי עם נגיעות של "מי רוצה להיות מיליונר", נשאל המתחרה שאלות בנושאים שרובנו משקרים לגביהם כמו באיזה טסט עברנו או האם ביקרנו אצל נערת ליווי. משם ואילך החלה מסכת שאלות שכל מטרתה היתה, כך נדמה, לגרום לבת הזוג של אותו הבחור לעטות מבט של מי שכפאה שד ומבקשת לקבור את עצמה עמוק באדמה אחרי שנודע לה שהחבר החייכן והמקסים שלה שונא את הציצי הקטן שלה, מפנטז על אחותה התאומה ולמרות שהם ביחד שנה וחצי, הוא גם לא טרח למחוק את הכרטיס שלו בג'יידייט. בפוליגרף של סוקניק זה לא המתמודד שעובר גריל אלא דווקא קרוביו הם אלה שנצלבים לעיני המצלמה עד שלא תישאר אפילו גרב מחוררת אחת בכביסה המלוכלכת שמשום מה התחשק להם לכבס בפריים טיים.
כשחושבים על זה, הסיטואציות שנוצרות כתוצאה מהפשפוש הבוטה בחיי המשתתפים היו יכולות להפוך לחומר גלם עסיסי בידיו של מנחה אחר. אבל סוקניק, בגרסת הלא מריח ולא מסריח שלו, הוא לא הליהוק שיוביל להתססה ג'וסית של העניינים. הוא פשוט לא החליט אם הוא רשמי ומעונב או שכונתי ומגניב. הוא אומנם לא ממלכתי כמו בימיו בחדשות, אבל הוא לא לוקח את ההתרחשויות באולפן למקומות מעניינים, חטטניים וצהובים, מה שלחלוטין מתבקש ממנו על רקע השאלות החודרניות.
זה לא שהתגעגעתי ל"הללויה!" המתלהמת של יורם ארבל או לרובוטיות המתוכנתת של יצחק שמעוני, אבל סוקניק לא מביא עמו שום דבר מלבד שם משפחה מפורסם ותהייה לגבי מהלכי הקריירה שלו מאז בחר לנטוש את יונית לטובת שיחות נפש עם צבים מאוירים. מנחה אחר, כמו קיציס ופרידמן הציניים והמרושעים שהפכו את "החטא ועונשו" לקאלט גם בזכות ההסתלבטות המוטרפת והבלתי פוסקת על המתמודדים, היה עושה מטעמים מהסודות והשקרים ועוזר לצופים להשתחרר מאי הנוחות למראה אנשים מושפלים. אבל בלי האלמנט הכה משמעותי הזה, מתברר שהעובדה שפוליגרף אינו קביל בבית המשפט, יכולה לתפוס גם על המסך הקטן.