חשיפת יתר

צפייה בפרקים הראשונים של הטלנובלה "חשופים", או אם אתם חובבי איכות נאמר בעדינות, בדרמה היומית - "חשופים", לא ממש הותירה עליי רושם כביר. בשלב הזה מדובר במוצר די מאכזב. בייחוד לנוכח הררי הציפיות שהתפתחו באזורינו.

בשבועות האחרונים התעופפו במערכת שלנו לא מעט שאלות סביב הסדרה הזו. למי שעדיין לא שמע את הסיפור, הנה הסיבה לעניין המוגבר בבית הוורד: הכוח שעומד מאחורי "חשופים" הוא רם לנדס, איש ששנים ארוכות ניווט את חדשות ערוץ 2 ומאוחר יותר הקים את חדשות ערוץ 10 יש מאין. כשהתברר שהקולגה לשעבר עומד להנפיק יצירה שתעסוק בחבריו הישנים, התעוררה אי נחת מרובה בקרב כוחותינו, בעיקר לנוכח העובדה שהסדרה אמורה לחשוף את רשמיו של לנדס מהעבר החדשותי שלו ולאו בהכרח באור חגיגי.

היות שנזדמן לי לבקר על הסט לפני בכורת הפרק הראשון, נעשיתי ליודע סוד בעיני חבריי, בכל הנוגע ל"חשופים". השמועה פשטה ושותפיי לדסק נהרו אלי כגורו במיני שאלות מודאגות בעניין. חלק כעסו על זה שלנדס מציג אותם כדמויות נלעגות ב"חשופים" ואחרים התאכזבו כשנודע להם שלא יזכו להיות מגולמים בידי שחקן בכיר.

אחרי מסע יחסי ציבור מרשים ומיומן, "חשופים" יצאה לדרכה. לפני הדיון בענייני התוכן, אתייחס לעניין טכני ודבילי מאוד בסדרה, שמעצבן אותי בטירוף. עצה: שחקנים המגלמים כתבים ומגישים - הימנעו נא מלגעת ללא הרף באוזנייה שלכם כדי לסמן ש"זה עתה ממש נכנסה ידיעה בהולה". זה אידיוטי. בדרך כלל מידע עדכני נכנס יופי לנאבה בלי שממזמזים אותה וצועקים "הנה ממש עכשיו מוסרים לי...". ראבק.

אחרי שהורדתי את זה מהלב, שאלה: אם כבר מדובר בסדרה על אקטואליה, מדוע עוסקים שם בידיעות חדשותיות ובהתנהלות פיקטיביות, דביליות ומוקצנות? לא עובד - זה לא מספיק מצחיק כמו הפאנצ'ים ההיתוליים והמופרכים של "טלנובלה בע"מ" או "השיר שלנו", שם לועגים לז'אנר דרך הגחכתו. ב"חשופים" זה יוצא טיפשי ולא מצחיק, מה שהופך את הסדרה למגוחכת, ולא את האובייקטים שרוצים לעלוב בהם. מצד שני, עיסוק בידיעות שיכולות היו לעלות על מסך חדשותי היו נותנות טיפת עומק לסדרה, כדרמה. כרגע, היעדר האמינות הבסיסית של המערכת מבטל את אפקט הדרמה כליל.

אל תבינו לא נכון - אני מאוד מחבב את יעל בר-זוהר וגיא לואל, הם חבר'ה נחמדים ומוכשרים ויש לי קילומטרז' ארוך איתם. אבל הדמויות שנכתבו להם אינפנטיליות ורדודות מכדי להיות גורם בר השוואה למקור. זה פשוט לא דומה בשום זרזיף. בכל זאת (קצת פטריוטיות, אם יורשה לי) מדובר בשני המגישים הכי טובים בישראל ומה שמוצג בסדרה הוא קשקוש מבחינת עומק ומורכבות הדמויות ושיקולי הפעולה שלהן. ב"חשופים", צמד המגישים יתקשה להגיש לצופה מנת סביח מבלי שיפקפק, אז את החדשות?

מאידך, אם יש ניסיון להלעיג את הפרסונות המדוברות, אז בפועל אין שם בדיחה נוקבת נוסח "סער פדידה", או משחקי הפוך על הפוך שיצרו על נינט ושות' ב"שיר שלנו". התכתבות עם הז'אנר המתוחכם הזה לא קיימת. לא כסאטירה ואפילו לא כקומדיה פשוטה. לסיכום אפיזודת בר זוהר-לואל: הגשת החדשות של שניהם נראית כרגע רע מאוד. צריך לעבוד על זה דחוף.

אבל בשורה התחתונה, הבעיה העיקרית נוגעת לזהות הסדרה. אין בכתיבה הנוכחית מספיק כישרון כדי להפוך אותה לפארסה פרועה. בשביל זה צריך דרור נובלמן במיטבו, וכשאין - זה לא מצחיק ומעט מביך. ומהזווית הריאליסטית, הדמויות כל כך עקומות מהניסיון ליצור הקבלה "מגניבה" למציאות התקשורתית החיה, שזה פשוט לא מעניין.

צריך לציין שמדובר בקאסט שחקנים טוב. צופית גרנט במיטבה, חלי גולדנברג מדליקה ונעמה שנדר היא כוכבת סוחפת. אבל שום דבר לא יציל את הבלבול שהיוצרים כפו על התסריט. ובימים שכאלה, אפילו אצלי, הגעגוע לסער פדידה גדול מתמיד.

הכתבה לקוחה מתוך הבלוג של חיים אתגר. לפוסטים נוספים - לחצו כאן