אי הילדים

ברגע שהודיעו שגמר "הישרדות" יתקיים בהיכל נוקיה, התברר רשמית שמדובר פה ביותר מסתם עוד תוכנית ריאליטי. מדובר בתופעה שלא מביישת במעמדה את "כוכב נולד" או המונדיאל. ואם המשרוקיות והרעשנים שבהם הצטיידו המתקהלים לא הספיקו כדי להבהיר את התמונה, התברר שזמן ההמתנה למשלוחי פיצות ברחבי המדינה היה ארוך מהרגיל.

כבר בכניסה להיכל נוקיה ניתן היה לזהות בקרב הקהל מי הפייבוריט האמיתי של התוכנית. היה קשה שלא להבחין בהמונים שסגדו לאל הגדול נעם, כוורן, חופית. חולצות בדמותו, שלטים, קעקועים זמניים, יו ניים איט – כל אופציות ההערצה היו שם. מבחינתם, נעם הוא ללא ספק השורד האחרון והעובדה שהוא זה שקיבל את מירב הקולות של הצופים בבית לא הפתיעה אף אחד בקהל. "נעם צריך לזכות כי מגיע לו", פסקה בהחלטיות ילדה קטנה מלווה באביה, שנראה כאילו נגרר לאירוע בעל כורחו. "הוא סבל הכי הרבה באי המתים והוא אכל את כולם אחד אחד".

ואכן, הורים וילדים קטנים היו החומר האנושי העיקרי ממנו הורכב הקהל באירוע. מה שהדאיג יותר מכל הייתה העובדה שהורים רבים בחרו גם להביא את זאטוטיהם הקטנים ביותר. "תגידי נ-עם", ניסתה ללמד אם נחושה את בתה הקטנה, בת שנתיים לכל היותר. במיטב המסורת של אירועים מסוג זה, גם אקססוריז נמכרו בשפע. תמורת סכום סמלי של כמאה שקלים, יכלו כל ילד וילדה להצטייד בבנדנה כתומה שגרמה להם להרגיש כמו חלק מהשבט.

הכל נדחקו ונדחפו בתורים הארוכים, עד ההגעה למבצר הבמה, שלבש צורת חצי אי קאריבי מאוכלס. בעוד האנשים ממשיכים להיכנס ולתפוס את מקומם, הודיעה האחראית על הבמה לקהל שאוי להם אם יקומו במהלך השידור או הפרסומות. "כשיוכרז על הזוכה, בשום פנים ואופן לא לעלות על הבמה", הכריזה בקול מאיים.

מפגש גורלי

רגע לפני שהשידור עבר מחדרי ההקלטה להיכל הספורט, ניתן היה להבחין בהתרגשות של הקהל לקראת המפגש הפרונטאלי והסמי אישי עם השורדים אליהם נחשפו אליהם מדי שבוע על מסך הטלוויזיה בחודשים האחרונים. ההתלהבות כללה שריקות ובשימוש מאסיבי ברעשנים, מה שעורר את חמתם של מפיקי האירוע, שבשלב כלשהו הורו להוציא החוצה את כל מי שירעיש במהלך השידור.

מכאן כבר התחילה הדרכת הכפיים המסורתית, ובכל פעם שרק נשמע קולו של נעם, שאג הקהל בקול גדול. מעט אנשים שמו לב לעובדה המשעשעת, שכל השידור הוקלט ונערך מבעוד מועד בלוקיישן אחר, ושלמעשה האירוע בהיכל הסתכם בצפייה קהילתית של כולם בטלוויזיה - אמנם ענקית, אבל עדיין טלוויזיה. כשהחל הקהל להבין כי רק רגע ההכרעה הולך להתרחש בהיכל עצמו, התחיל לחלחל לו כבר המרמור. אפילו מופע הסטנד-אפ הניסיוני, שהועבר בזמן הפרסומות וניסה להרגיע את הקהל, לא ממש עבד. "לא להתייאש, חברים. עוד מעט כולם יגיעו לכאן", ניסתה מנהלת הבמה להשקיט את המרמור.

ואז זה סוף סוף קרה. גיא זוארץ והשורדים לדורותיהם הגיעו, ויחד איתם נרשמה התלהבות שיא בקהל. להקת ענק של ציפורים נודדות המחפשות אחר טרף לא הרעישה כמו הילדים והילדות בהיכל, שצהלו במיוחד למראה נעם, מולי, לייה והגדול מכולם כמובן - משה, שנראה נינוח למדי עם תואר "חביב הקהל".

הצבעת חברי השבט וספירת הקולות הייתה מורטת עצבים ושערות, עד שהופיע הטוויסט בדמות זכייתה של נעמה. "עד עכשיו אני בשוק", אמרה נעמה כשנרגעו הרוחות לאחר הזכייה המפתיעה. "נראה לי שניצחתי בזכות דן". דן, מצידו, גילה נונשלנטיות למופת ולא מיהר לשחוט ולבשל מישהו נוסף כנקמה בחוקים הקלוקלים של המשחק. "היה לי ברור שלא אקבל אף קול מחבר המושבעים", הודה.

"אין לי מילים אחרי הסוף המפתיע והמרגש הזה", אמר גיא זוארץ במסיבת העיתונאים ואפשר היה להאמין לו. טוב, אם להאמין לעיתונים השונים, הרי שבחלק הזה ההפקה לא ממש יכלה להתערב. אבל היי, בשביל זה יש עונה שניה.