מבטיחים ומקיימים

ליאור ניב חושב ש"לא הבטחתי לך" היא השותפה האידיאלית - לא נאחזת בכוכבני טלנובלה, לא מתלקקת על אהבות אמת ויודעת גם לסתום את הפה כשצריך

הדבר הכי עצוב בטלוויזיה הישראלית הוא שאין פורמטים מתמשכים. כנראה שאין גב כלכלי מספיק חזק לסחוב סדרה ליותר מעונה או שתיים, כי חוץ מ'כוכב נולד', ובינינו- זה לא נחשב, כל סדרה אחרת (ובזאת הכוונה לסדרה עם ערכי הפקה סבירים, לא "שמש") יכולה רק לחלום על עונה שישית בהתהוות.

זה עצוב משום שיעילותו של המדיום הטלוויזיוני היא היכולת שלו להתפרש לאורך תקופה. הטובות שבסדרות העולם נזקקו לכמה וכמה שנים כדי להעפיל לשיאיהן - ו"סיינפלד" היא דוגמא אחת מיני רבות. לא פייר, לרוב, לחרוץ גורלה של סדרה לאחר עונה בודדת, בטרם הצליחה לצבור את הכוח הטמון בעצם חזרתה אלינו ועל סמך היכרותינו איתה. במקומותינו זה נראה מופרך לגמרי: אפילו עונה שנייה זה משהו שנסחט מכלום בסופו של דבר.

על הרקע הזה חייבים להגיד ש"לא הבטחתי לך" צריכה להישאר ולהמשיך לעוד עונה ועוד עונה. בפתיחת הסיבוב השני שלה היא מוכיחה שגם אם הרעיון שלה לא כזה מעניין - כמה בני 30 וקצת ממשיכים להתמודד עם החיים הישראליים - מה שעשייה מוקפדת וקאסט חזק יכולים להפיק, לא ייפול לרגע מרמת חוויית צפייה סבירה ומעלה.

בניגוד לכל אחיותיה העכשוויות לז'אנר (גם אתם שמעתם מישהו אומר "חמישה גברים וחתונה"?), היא לא נאחזת בכוכבני טלנובלה בגלגולם האיכוצ'י, לא מתלקקת על אהבות אמת ויודעת גם לסתום את הפה כשצריך. אין ספק - שותפה אידיאלית. גם אם היא תצלע ותקרטע קצת בהמשך הדרך, והיא בהחלט עלולה לעשות זאת- יש לה בסיס מספיק יציב לבנות עליו קהל קבע, היכרות, המשכיות, נונשלנטיות של התקיימות מתמדת ונטולת דאגות.

'לא הבטחתי לך' באמת קצת יבשה לפעמים. אין בה שמץ מלודרמטיות ולפעמים גם אין דרמה בכלל. היא חוטאת ביומיומיות ובטריוויאליות, היא רגועה וסולידית ולא הולכת לעולם רחוק וקיצוני, אבל היא ממש לא פראיירית. היא יודעת לטעון יחסים, לאתגר דמויות, לירות דיאלוגים, לבנות סיטואציות, להתבטא בחסכנות.

בעונתה השנייה אין יציאות של גיחי-גיחי, או סקס עם ריח רייטינג במקום ריח גוף (מישהו אמר "אבידות ומציאות"?). אפילו אפרת בוימוולד מפגינה משחק התנהגותי אלטמן-סטייל, אמין ומשכנע. החומרים בעונה הזאת מתעלים אל מעבר לרמת הגימיקים דוגמת ההסרה בלייזר של העונה הקודמת, והסגנון התחדד לרמת אופן ביטוי מובהק ומחמיא. עם חשיפה ראויה, תוספי תסריט נכונים וקצת אמונה מטעם מזרימי הממון, היא תוכל להפוך ל'שלושים ומשהו' המקומית: מוצר מריר-מתוק, שנעדר תנודות קיצוניות מבלי להעליב את האינטלקט, משהו שאפשר להעביר איתו זמן כפרטנר שבועי במשך שנים.

"לא הבטחתי לך", yes stars ישראלי