בזעיר אנפין

באחד מן המערכונים החוזרים הכי מצחיקים של "הממלכה הקטנה", נכנס סטודנט אל מזכירת הדיקאן ומבקש ממנה להודיע שהוא הגיע. המזכירה מתקשרת ומסבירה לדיקאן שסטודנט כך וכך נמצא כאן. הדיקאן לא מזהה את שם הסטודנט, והיא מתארת לו את הממתין: "אתה מכיר את פול, כולם מכירים את פול! איך לתאר לך אותו? שיער חום עד הכתפיים, עונד הרבה תכשיטים... מסתכל למעלה הרבה... קונה את הבגדים שלו בחנות לבגדי ילדים. בדיוק - האומפה-לומפה!" בסופו של המערכון, הוא יוצא זועם מן בחדר, והמזכירה מזמזמת בשלווה את שיר האומפה-לומפה מ"צ'ארלי והשוקולדה".

מה שמצחיק במערכון הזה, הוא שהוא חושף את המעטה הדקיק של הפוליטיקלי-קורקט שפראי האדם שאנחנו למדו לאמץ בחברה, וכמה קל לגרד אותו מעלינו. אחד המשפטים המהדהדים בסרט התיעודי "עולם קטן", שייך דוקא לאדם גבוה, אב לילדה שסובלת מגמדות, שאומר "אלו לא הילדים שאכזריים; המבוגרים אכזרים הרבה יותר".

"עולם קטן", סרטה של עדי פרוסט (אשר הופק על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו), עוקב אחרי אהרון זילברברג, נמוך קומה בן 34, המתנשא לגובה 130 ס"מ. אהרון הוא איש רב-פעלים המחזיק בתואר בפסיכולוגיה שהוא גם מדריך שיט, סטנדאפיסט חובב, וחולם להיות טייס. חוץ מזה, מדובר באחד האנשים הכי כריזמטיים, חביבים ופתוחי לבב שיצא לכם לראות - ולא, זה לא בהשוואה לאנשים ממוצעי קומה, אלא לגמרי באופן בלתי תלוי.

עדי פרוסט מלווה את אהרון לכנס נמוכי קומה עולמי, המתרחש בסן פרנסיסקו ומתקיים באופן שנתי. שבוע שלם בו מעל לאלף וחמש מאות נמוכי קומה, בעיקר מארצות הברית, אך גם משאר העולם, מגיעים כדי להכיר, להתערבב, ליהנות מהרצאות ומקורות מידע, ומרגישים שהם הרוב לשם שינוי.

למרות שאהרון מתייחס לשונותו בכמה מקרים בודדים, ומספר במופע הסטנדאפ שהוא מעלה בערב כשרונות בכנס שהוא מתגעגע לתשומת הלב היומיומית שהוא מקבל ברחוב (מבטים, התקהלויות, תחיבת אצבעות ושאר מחוות סימפטיות) - רובו של הסרט לא עוסק במישור ה"אתם ואנחנו", ולא מקבע את הדיון בחריגות.

אהרון הנמרץ יוצא לחפש אהבה. גלוי לב וכוונות, הוא משתדל בכנס לשוחח ולהכיר כמה שיותר בחורות. מסתבר שזה לא פשוט גם בריכוז הנדיר של נשים נמוכות קומה פוטנציאליות: "אני אומר שאני מישראל והן מורידות את המסך". החריגות הגדולה ביותר של אהרון בכנס כזה, היא למרבה האירוניה, עובדת היותו תושב המזרח התיכון.

"עולם קטן" הוא סרט יפה ומנומס מאוד. אם בגלל אורכו, משבצת השידור שלו, או הבחירה של הבמאית - הוא חלון הצצה רגעי, צר ומאוד "מתנהג יפה". למרות שכאשר מגיעים לכנס נמוכי הקומה, מרחיבה פרוסט את מינעד התחקיר, ומראיינת עוד נמוכי קומה, ספק אם לולא היה אהרון זילברברג כל כך נעים וכריזמטי, היה נוצר סרט העומד על שתי רגליו. והבחירה להתמקד בחיפוש אחר האהבה של אהרון, היא בחירה מתוקה ורומנטית, אך מעט מחמיצה את האפשרויות לסרט מעמיק יותר.
כך או אחרת, סיומו האופטימי של הסרט, בהחלט סותר את המילים המרושעות-אירוניות של רנדי ניומן:

Short People got nobody"
Short People got nobody
Short People got nobody
to love"

אין יור פייס, ניומן!

ערוץ 10, שבת, 21:00

בקטנה
*שימו לב ל"אמריקן דרימז", הסרט המשודר בערוצי יס - הסאטירה הכי מדוייקת על תרבות "כוכב נולד" המשתלטת על ארצות הברית. בקרוב אצלנו. בעצם, אנחנו כבר לגמרי שם...