שניים סוכרזית

ישנם אירועים והזדמנויות שהם הלחם והחמאה של ערוצי מדיה ונותני שירותים: חגים שונים, מצבי משבר, מלחמות, הסכמי שלום, כל אירוע עם תהודה חברתית. אחד מהם הוא ט"ו באב, אותה תשובה יהודית לוולנטיין'ז דיי. תעשיות הממתקים, השוקולדים, כרטיסי הברכה, הפרחים והמסעדנות, מתגייסים במלוא הרומנטיקה הקיטשית, כדי לספק את הנטייה העדרית לחגוג בפומבי את מה שקורה, אם קורה, בצנעה.

ערוצי הטלוויזיה מנצלים את ההזדמנות לאוורר מן הבוידעם את מגירת השידורים הדביקים. ואלו המעניינים והחתרניים יותר, עשויים להפתיע בממתק אמיתי, כזה שלא מריח מחומרי שימור וממתיקים מלאכותיים לעייפה.

עיקר הבעיה מתחילה בדרך כלל בערבוב הקונספטים השונים הנכנסים לכאורה תחת המטרייה החובקת-כל של המונח "אהבה". משם מתחילים תהליכי סילוף חמורים, כאלו שמכתיבים לצופים בהם על מה הם צריכים לחשוב כשהם חושבים על "אהבה". כמו שוודי אלן אמר: "החיים לא מחקים אמנות, הם מחקים טלוויזיה גרועה".

לכבוד ט"ו באב, קיבלתם בערוצי הסרטים השונים מרתונים של סרטי בנות נחותים, כאלו שמתחילים באי הבנה או שנאה גדולה, ומסתיימים בהפנמה הבלתי נמנעת שהאהבה האמיתית היתה כל הזמן מתחת לאף ורק חיכתה שיקטפו אותה. סרטים כאלו מאפשרים לבחורות להתנהג באופן קפריזי ומעצבן, מתוך מחשבה שיש בזה משהו חינני; ולגברים להתנהג כמו ילדים חסרי אחריות שצריכים לבלות כל זמן שטבעת החנק עוד לא מונחת על צווארם. אף אחד מאלו (ודאי תסכימו), הם לא ייצוגים מהימנים של אהבה.

ערוצי הבידור השונים הלכו על הכיוון הריאליטי-קיטש, בו מתארים בקלוז אפים זוהרים וחסרי טעם את מסכת ההתאהבויות של הכוכבים. כאילו שמישהו יכול לתעד התאהבות או סיפור אהבה דרך מצלמות פפראצי וראיונות קטועים ומסולפים שמאכילים את התקשורת בליינים שחוקים כמו "מייד אמרתי לבחור שהיה לידי – זו תהיה אשתי!", ועוד ג'אנק פוד ורבאלי שהמעריצים צורכים כאילו היו מזון מלכות.

ערוץ ההסטוריה, שהתייחס באופן הרציני והמעמיק ביותר לנושא, הצליח לבלבל לרוב "אהבה" עם "מיניות", ושידר מרתונים היסטוריים שעוסקים ביציאת המין מן הארון הפוריטני, ובמין כחלק מן השחרור הנשי לאורך ההסטוריה האנושית. אבל לאלו שצלחו את השעות הקטנות של הלילה, חיכו גם כמה סרטים מעניינים על אהבה, כמו "אהבה מסוכנת", ו"מדע בשירות האהבה" שהתייחסו באופן ממוקד יותר להקשרים כמו הריגוש המסוכן שבאהבה, והאופן שבו העתיד והפיתוחים הטכנולוגיים שיבואו איתו, ישפיעו על משיכה מינית ועל הרגשות הרומנטיים.

למרות הסילוף הגדול והבעייתי שיש במושג "אהבה", כאשר הוא מדובר בקונטקסטים פופולאריים שנועדים לספק שירותים וריגושים זולים, עדיין, אם נצמדים בעיקר למישורים התיעודיים והפילוסופיים של העניין, ישנן לא מעט תכניות מרתקות העוסקות בארץ הלא ממופה הזו.

בקטנה
*גם "האוס", באופן מקרי ביותר, סיפקה את התשובה הרומנטית-מרירה שלה לט"ו באב, בפרק ובו חולה גורם לעצמו תסמונת "לב שבור". מתי, מתי גם גרגורי האוס ילמד לאהוב?