בלהות בהקיץ

מבקרת אחת שנרדמת רק בשעות הבוקר המוקדמות ושונאת אור יום, וצייר אחד שפוצח בשנת חלום מן הרגע שאוזנו נוגעת בכרית, התיישבו לראות את "ער לרווחה", סרטו המצויין של אלן ברלינר, הדוקומנטריסט שהעלה את התיעוד לכדי רמה של אמנות, אובססיה וייעוד. ב"ער לרווחה" מתעד ברלינר את המסע שלו אל מה שלרוב בני האדם כל כך פשוט ומובן מאליו - המסע אל השינה -
ברלינר הוא אחד מהיוצרים הדוקומנטריים המבריקים והמובחנים ביותר בסגנונם שקיימים היום. הוא משלב קטעים מסרטים הוליוודים ישנים, קטעי 16 מ"מ ביתיים, צילומים בשחור לבן, תמונות מעיתונים וסאונדים שהוא מקליט ואוסף. ברלינר הוא לקטן בלתי נלאה של כל התופעות האנושיות, והוא ממפה אותן (באופן שניתן להציץ בו ולהתענג עליו בסרט הנוכחי), כאילו היה ספרן בספרייה העולמית של האנושות: "רעב", "מלחמה", "נשיקות", "תינוקות", "משפחה", וכן הלאה וכן הלאה.

ברלינר כבר שוטט בכל התחומים בחייו, שהם לכאורה היפר-אינטימיים ואישיים. הוא שירטט את דמותו של אביו הקשיש, איש קשה וזעפן ב"לא עסק של אף אחד"; התחקה אחר סבו האספן הכפייתי והמרתק ב"זר אינטימי"; וצלל לתוך העיסוק הנרקסיסטי בסרט המשעשע מכולם, "הצליל הכי מתוק", בו הוא מרכז את כל האלן ברלינרים שהוא מצליח לאתר בעולם, לארוחת ערב משותפת.

"ער לרווחה" הוא סרט אובססיבי ונוירוטי (במובן החיובי, אם אפשר לומר זאת, של המילה), שעוסק בבעיות השינה המורכבות והמייסרות של ברלינר, אלו שגורמות לו להיראות תמיד עייף ולהתעורר לחיים רק כאשר השמש שקעה מזמן - כשהיצירתיות שלו בשיאה. לקראת הולדת בנו הראשון, מפתח ברלינר חרדות באשר לעתידו הישנוני של התינוק, ופוחד לפספס את הרגעים המתוקים עם הרך הנולד. מתוך כך הוא מתייעץ עם מומחים שונים לשינה ועם משפחתו הקרובה.

התקציר הטוב בעולם לא יצליח להעביר את האפקטיביות שבה ברלינר מצליח להעביר באופן חושני את הקשיים והייסורים האמיתיים של מי שלא מצליח להירדם. הטענה העיקרית שעשויה לעלות בצפייה בסרטים כל כך אישיים, היא פספוס הנקודה האוניברסאלית. אבל ברלינר מצליח לדלג גם מעל המשוכה הזו, בזכות מודעות עצמית רחבה, הומור מצוין, והשימוש המבריק שלו בחומרי ארכיון.

מבקרת טלוויזיה אחת היתה מבסוטה עד הגג שמישהו סוף סוף הבין, ולא חדלה מלצרוח בהתרגשות אל המסך "גם אני! גם אצלי!", והצייר שישן כתינוק, סיכם שמדובר בסרט מוצלח מאוד, פיהק, ונרדם תוך שניות.

שידור חוזר: יס דוקו, שבת (28.7), 21:30

בקטנה
*אם יש משהו מבאס יותר מט' באב, הרי שזו הטלוויזיה המשודרת בט' באב בערוצים הממלכתיים.