המונה דופק

למי שחשב ראשון שזה רעיון טוב לקחת קיפוד ים חי, לנסר ממנו את החלק העליון ולאכול אותו א-לה סשימי, רוטט בכפית, כנראה שהיה דמיון לא מבוטל וגם סוג של ביצים מברזל. ולמה נזכרתי דוקא בביזאר הזה? אז זהו, שתופעה ביזארית לא פחות, שדרשה את אותו מיפרט טכני, התיישבה על מסך הטלוויזיה שלי ודרשה את תשומת ליבי.

"כאילו היו חסרים לנו עוד שעשועוני טריוויה הקיץ", מילמלתי בטינה לנוכח השמועות על הקונספט, שהחלו להתרוצץ לפני כמה וכמה שבועות. "ועוד במונית!", נחרתי בבוז, כאילו המחשבה על טלוויזיה ממונעת מספיקה לכשעצמה כדי להרגיז את בלוטות הטעם האנינות שהתפנקו מול "מסכים". אבל אז הגיע עידו רוזנבלום, והזכיר לי שלפעמים כשהולכים על קונספט ביזארי לגמרי, כזה שעלול להיות כישלון קולוסאלי, יכול להתגלות כפוטנציאל קאלטי מבדר.

"מונית הכסף" היא מונית הנהוגה בידי עידו רוזנבלום, שמבשר לנוסעיו המופתעים שהם עלו על "מונית הכסף" - שם הכל אפשרי. טוב, אולי לא הכל, אבל בהחלט אפשרי לצאת ממנה עם כסף, במידה ויענו נכונה על שאלות טריוויה פשוטות למדי. אבל הטריוויה היא הדבר הכי פחות מעניין בתוכנית המעניינת "מונית הכסף". לעומת זאת, יש בה כמה דברים שעשויים להפוך את התוכנית לחומר למכורים. לא בטוח שלזה התכוונו כשיצרו את התוכנית, אבל העובדה שהמפיקים הם "ביפ", הבמאי הוא יורם זק, והמנחה הוא עידו רוזנבלום, בהחלט מושך את המונית לרדת מן הפסים המוכרים.

בואו נדבר מעט על עידו רוזנבלום. מה איכפת לי, זה לא שאנחנו מכירים. כשכל מיני שופטי כוכב נולדיים מדברים על ילדים מחוצ'קנים בני שבע עשרה כאילו יש להם "סטאר-קוואליטי", זה בגלל שהם לא פגשו את רוזנבלום. השילוב המצויין בין הכרת ערך עצמו, מבלי לשדר שחצנות; האינטליגנציה שמשולבת בנגישות עממית נעימה ולא מזוייפת; הופכות אותו למנחה מקסים מבלי להיות מאמי. בואו נאמר שלאורי גוטליב יש מה לדאוג כשמדובר על הקראש הטלוויזיוני הבא (שלי).

חוץ מן האפקט הרוזנבלומי, מדובר בתוכנית סמי-אנתרופולוגית, שבזכות הפלורליזם השורר בקרב קהל לקוחות המוניות התל אביביות, אנחנו זוכים להצצות מבדרות ביותר לעולמם של הנוסעים. מפוקדת חדר כושר חמוצה ונטולת אמון, ועד זוג מבוגר ומעט מבוסם שממסד את יחסיו מחדש לאחר תקופת צינון – מה שהנחיל את השיבוש-חידוש הלשוני המעולה : "תורת מרווין" (כנראה במחווה משותפת לצ'רלס דרווין ולמרווין גיי).

כן, "מונית הכסף" היא תוכנית ביזארית ולא קוהרנטית - היא גולשת מטריוויה אל תוכנית שידוכים יותר מהר ממה שיכולתם לומר "כיכר צינה דיזנגוף". אבל יש בה משהו, והיא מתאימה לשעת קיץ מאוחרת כמו מוחיטו קפוא.

ערוץ 2, ד', 22:00

בקטנה
*שפל חדש הצליח להירשם כשמרת'ה סטיוארט, כוהנת הלייף סטייל האמריקאית, השליכה אל הקהל שלה גלילי נייר טואלט ועודדה אותם לתפוס אותם. נמוך יותר מים המלח.