מסכות

"מסכים" מיטיבה לתאר את דעיכתה של האינטימיות בעידן של מתווכי תקשורת

סרטי המד"ב הפראנואידים של שנות השמונים, דאגו לכלול קטעים שהבהירו איך הטכנולוגיה העתידית תאיים על האינטימיות שבין בני האדם. היום, כאשר אנשים מסיימים מערכות יחסים דרך הודעות אס.אמ.אס, ומדסקסים פרטים מביכים מן החיים שלהם דרך טלפון נייד כשהם נוסעים באוטובוס - אנחנו כבר יודעים: האינטימיות שלנו נפגעה, ומשהו בהומאניות ובקשר הבלתי אמצעי, נפגע גם כן.

"מסכים", הסדרה החדשה והמסקרנת של יורם מנדל ואודי סגל, עוסקת בשמונה סוגי מערכות יחסים שמתקיימות בעיקר דרך מסך המחשב, באמצעות מצלמת רשת. אפשר לנחש שללא הטכנולוגיה המסויימת הזו, כלל לא היו נוצרות מערכות היחסים הללו; בחלק מן המקרים, תאמרו לעצמכם שאולי היה עדיף שאלו באמת לא היו מתקיימות כלל.

אב שמחדש את הקשר עם בתו שנטש לפני שש שנים מתוך מניעים לא לגמרי טהורים; עבריין נמלט גורם לבתו של ראש אצולת פשע להתאהב בו; חיילת מוצאת את עצמה בקשר לא אפשרי עם צעיר רוסי המתגורר בניו יורק; אם שמתעקשת להשגיח על בעלה שבנפרד כאשר הוא נפגש עם בנם, בגלל חשדה להתעללות מינית; ועוד ארבעה קווי עלילה שיתפתחו בהמשך הסדרה.

למרבה השמחה וההקלה, יוצרי הסדרה לא מסתמכים רק על הרעיון המקורי שלהם, שלא נותר בגדר גימיק. הם יוצקים לתוכו תכנים מסקרנים, בעיקר כאלו העוסקים באותנטיות של יחסים שמתקיימים אונליין ובשום מקום ריאלי, ובכוחה של המדיה לעצב תודעות חדשות ואפשרויות קיום יחסים נוספות, לא בהכרח סימפטיות.

העולם של "מסכים" הוא עולם נטול פרטיות כמעט. חלה בו התפרצות אל תוך החלל הפיזי הפרטי של האדם, כמו גם אל תודעתו. כאילו הניכור החיצוני דחף אותנו לייצר חמימות מלאכותית, שאנחנו כמהים להאמין לאותנטיות שבה. אנחנו כצופים, לוקחים גם כן חלק במערכות היחסים הללו. לפעמים הדמויות מסתכלות היישר אל המצלמה, היישר אל פרצופינו המציצים בבית. הם חודרים אלינו, ממש כשם שאנחנו אליהם.

אבל בסופו של דבר, "מסכים" אינה על טכנולוגיה, היא על מערכות יחסים ועל בני אדם. למרות שהיא כתובה על ידי תסריטאים שונים, ומבויימת על ידי במאים שונים, מתקיימת בה הרמוניה של יצירה שהולחנה באותו סולם. הליהוקים מצויינים ומפתיעים בחלקם; הסיפורים מותחים באמת, ולא רק מעמידי פנים; הטקסטים טבעיים; והשחקנים עושים עבודה מצויינת.

"מסכים" היא הפתעה נעימה מאוד, בוגרת ויצירתית. ההחלטה לשדר אותה בקיץ, מבלי לדחות אותה לעונה ה"רצינית" יותר שתיפתח בסתיו, משמחת בעיקר לנוכח חוסר האופציות שמציעים לנו בימים אלו.

יס ישראלי, 22:05, א'-ה'

בקטנה
*"האנטומיה של גריי" ממשיכה לצלול אל תוך עולם פאתטי, אכול אמונות טפלות ודפוסי התנהגות אמריקניים עד גועל. טיפת מודעות עצמית עוד לא הרגה אף סדרה...