לא חראם?

איך קונספט טלוויזיה נולד? בפראפרזה על יהונתן גפן, אפשר לומר שבהתחלה זה כואב, ואחר כך יוצא החוצה. האם כולם שמחים? בעיקר אמא של המפיק, שסוף סוף יכולה להצביע על כותרות הסיום, ולראות שם את השם של האינגלה. באשר לנו – תלוי מתי נולד הקונספט, ואנחנו לא מדברים על האסטרולוגיה, אלא על זה שאם הוא נולד בסימסטר קיץ, אבוד על הקריירה שלו. גאון גדול הוא כבר לא יהיה.

"חדשות מפתיעות", יחד עם האחות הצולעת "כשרון או כשלון", מתבססת על מינימום השקעה, מתוך ציפייה למקסימום תוצאה – אולפן אחד, שקופית מתחלפת, כרטיסיות רעיונות, וכל השאר אימפרוביזציה, בלאגנים ושיגועים. כמו מסיבת כיתה של סוף חטיבת הביניים, מספיק לצרף סוכריות במבליק, ובייגלה בצלחת חד-פעמית.

העיקרון – אורי גוטליב מנחה את חבריו (בדרך כלל פליטי "ביפ", וחברים ל"רצועה", אבל לא רק), ומתקיל אותם בגילום דמות עליה הם לא יודעים דבר. הוא מראיין אותם והם צריכים להמציא את התשובות ולחלטר דמות יש מאין. אם שאלתם, ובצדק, למה לעזאזל לא קוראים לתוכנית "של מי השורה הזאת לעזאזל?", הסיבה היא פרוזאית – הם משתמשים גם בכותרות עיתונים ובראיונות חדשות מצולמים. אמנם זה קצת כמו לצייר על חמור פסים ולקרוא לו זברה, אבל ניחא.

לאורי גוטליב אני מטפחת קראש טלוויזיוני ארוך שנים וביזארי לחלוטין, ונתי קלוגר היא אחד הדברים הטובים יותר שקרו בטלוויזיה בשנים האחרונות. אין לי שום מילה רעה לומר גם על דרור קרן, יובל סמו או רותם אבוהב (חוץ מאולי "תנמיכי קצת את הקול, נשמה. את קורעת את עור התוף"). מדובר בחבורת אנשים מוצלחים למדי שנאבקים בקונספט רע, צפוי ומשעמם. למה לעשות להם ולנו את זה? הרי צריך כל כך מעט כדי להצית חבורה שכזו ולגרום להם להתחיל לטוות זהב מקש.

שוב נפלנו לסמסטר הקיץ של הטלוויזיה, עם ליין של תוכניות שמערכות ההפקה שלהם חושבות שאנחנו ממילא מסוממי חום, מוכי שמש ומותשי ים מכדי לעביר ערוץ. חבל. על הטאלנטים, שלשם שינוי הכינוי הדבילי-בדרך-כלל הזה דווקא הולם הפעם, וחבל עלינו.

נ.ב. גם ימית סול היתה שם, אבל לא ברור מה תפקידה, ומה יגרע אם היא פשוט תלך הביתה.

ערוץ 2, ו', 22:45

בקטנה
*הפרסומת למסגרת האשראי החדשה הניתנת כמו סוכריה מזרים ("ומה עשתה מיכלי? הלכה הלכה וקיבלה מXXX מסגרת אשראי חדשה"), לא מפסיקה להעלות לי את הסעיף. אין דבר שמדרדר את המעמד הבינוני-נמוך לחובות חסרי תחתית יותר מריבוי מסגרות וכרטיסי אשראי.