משפחה בהפרעה

כשהחיים מאמצים את הייצוג הקולנועי או הטלוויזיוני של החיים, בדרך כלל אפשר לצפות לצרות. ילדים קופצים בפיג'מת הספיידרמן שלהם מגגות, דייטים גרועים שמאמצים ליינים שחוקים של בחורים מוצלחים מהם שראו בסרטים, ועוד דוגמאות שאת חלקן אתם ודאי מכירים – לזלול קופסא שלמה של "בן אנד ג'רי'ס" בכפית, רק בגלל שאלי מק'ביל גם עושה ככה כשנשבר לה הלב? לא, יקירתי, זה לא את המצאת.

"פגוש את ההורים" היה סרט מבדר לפרקים, מטופש בשאר הזמן, שהקצין סיטואציה מוכרת ולא פשוטה בעליל – המפגש עם החותנים לעתיד שעלול להפוך לגיהנום עלי אדמות. את העיקרון הזה אימצה בשמחה סדרה אמריקאית (המשודרת בימים אלו בלווין, ביס סטארס), וליהקה זוגות בעייתיים במיוחד עם סט תואם של הורים בעייתים עד מאוד. וגם הטלוויזיה הישראלית, המזדרזת לחקות כמו קופיף מאולף את אמריקה האם החורגת, קפצה על העגלה השועטת והכניסה גם את עצמה פנימה.

"פגוש את ההורים", בגרסת הריאליטי הישראלי, מפגישה בשיטת ההפרד ומשול כל אחד מבני הזוג, עם הוריו של אהובו, לבילוי יממה בנפרד. אז היא מחברת במפגש בין שני זוגות ההורים, כולל צאצאיהם מרוטי העצבים, וכדי להוסיף עוד מעט שמן למדורה – בני הזוג ש"למדו" את אורחות החיים של זוגות ההורים השונים, מתבקשים להחליט כבמשפט שלמה, מי מההורים יעניק לזוג הצעיר מתנה שבחרו עבורם, תוך שהם מעליבים דרך כך את זוג ההורים שלא נבחר. מתכון מופלא ליחסים תקינים בעתיד.

כל נסיונות ההפקה ללבות את הרוחות, להכניס את ההורים והצעירים למצבים שבהם נלחצים כל כפתורי העצבים הרופפים שלהם, ובעיקרון עושה הכל כדי ליצור מהומה - הם מעצבנים ומניפולטיביים. לא ברור כל כך למה מראש יסכים הזוג הצעיר או הוריו, לשתף פעולה עם הקרקס שמנוהל על גבם: הלא מישהו מוכרח לצאת תמיד ההורה המנג'ס, האמא הקלפטע, או הבן סרבן החתונה. התפקידים מוכנים ברובם מראש, ונותר רק ללהק אותם לפי הצורך.

בינתיים, לא ברור לשם מה קיימת התוכנית הזו. היא אינה מבדרת, אין בה עניין מיוחד לציבור והיא מושכת כמו קינוח פרווה. המחמאה המפוקפקת היחידה שיכולה להינתן כאן, היא שהגרסא הישראלית (עדיין) אינה צהובה וריקי-לייקית כמו זאת האמריקאית, אבל כפי שאנחנו יודעים – הלא זה רק עניין של זמן.

ג', ערוץ 2, 22:10

בקטנה
*הפרסומת החדשה לICQ היא מקסימה, מעוצבת ומבויימת נפלא. אפילו לא נורא כל כך לצאת להפסקת פרסומות כשהיא משודרת.